הנרות האחרונים - תמי גנדלמן

שְׁנֵי נֵרוֹת אַחֲרוֹנִים שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה
מְפִיצִים נֹגַהּ רַךְ וּמָתֹק,
וּלְיָדָם עוֹמֶדֶת אִשָּׁה יְהוּדִיָּה,
וּתְפִלָּה הִיא תִּשָֹּא לְרָחוֹק.
עוֹד מְעַט וְיָבוֹאוּ לְכָאן הַמְּרַצְּחִים,
וִידֵיהֶם מְגֹאָלוֹת בְּדָם.
בְּדָמָם שֶׁל שֵׁשֶׁת מִלְיוֹן הַיְּהוּדִים,
בַּדָּם הַקָּדוֹשׁ, הַנִּדָּם.

וְתַבִּיט הָאִשָּׁה לַמַּרְאֶה הַתָּמִים,
מַבָּט אַחֲרוֹן אֶל הַנֵּר,
בְּטֶרֶם תַּעֲלֶה לְרַכֶּבֶת הַדָּמִים,
תֵּלֵךְ, וְלֹא תָּשׁוּב יוֹתֵר.

וְתִשָֹּא הָאִשָּׁה תְּפִלָּה אַחֲרוֹנָה,
מִכָּל הַלֵּב תִּתְפַּלֵּל הִיא לָאֵל.
קַדֵּשׁ נָא אֶת זֹאת הַשַּׁבָּת, הַמַּלְכָּה,
וְיִזְכְּרוּהָ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל.