חֲלָשָׁה כָּעֵת

חֲלָשָׁה כָּעֵת

חֲלָשָׁה כָּעֵת;

שִׁרְיוֹנִי חָרוּךְ זֶה מִכְּבָר.

הָאֵיבָה קָבְעָה בִּי מִשְׁכָּנָהּ,

וַאֲנִי אוֹבְדָה בְּתוֹכָהּ.

רְחוֹקָה מֵהָאֱמֶת,

חַסְרַת מַעֲנֶה לַשְּׁקָרִים,

מְשַׂחֶקֶת בְּדִמְיוֹנִי

תַּעְתּוּעִים שֶׁל אֶתְמוֹל.

מֻקֶּפֶת אֲנָשִׁים וַאֲנִי לְבַדִּי;

גּוּפִי בּוֹכֶה לְעַצְמוֹ חֲרִישִׁית,

וַאֲנִי עָפָה אֶל יָמִים רְחוֹקִים.

חֲלָשָׁה כָּעֵת;

תְּלוּיָה עַל עֲנָנָה שֶׁל כְּלוּם,

מַמְתִּינָה לַבָּאוֹת,