עלים של זפת

כשאתה משקה עץ רך בכאב ובשכול

אל תתפלא שענפיו גדלים שחור,

גם אל תיתמם.

שורשיו נטועים עמוק

במלחמה "ההיא",

שכמו "המחלה הקשה",

אסור להזכיר את שמה המפורש,

כאילו שהרע מכל כבר לא אירע.

וסתיו חייו, שהגיע מוקדם מהצפוי,

מותיר אותו עירום ועקר,

משיר את עליו.

עלים של זפת,

שכמו להכאיב אינם עפים ממנו ברוח

אלא נדבקים לאדמה ממנה ינק

ונשארים להזכיר,

את מה שאי אפשר לשכוח.