שירים

מזוודת זיכרונות

אדם ערב לכתו
מקפל זיכרונותיו ואורזם במזוודה.
יש כאלו שישליך ויותיר מאחור,
יש שיניח בראש הערימה.
יש שצוחצחו והפכו צחורים,
כילדים לבושים בגדי חג,
יש שהשחירו והוכתמו עם השנים,
בזעם, בכאב.
לעיתים ינסה לזרוק מעימו את המכבידים,
כמו שזורקים שקים מכדור פורח
כדי שיוכל להגביה עוף,
אך לרוב דוקא הם העיקשים מכל,
ויתפסו מקום נכבד במזוודה.
ייארוז גם זיכרונות רחוקים, אך חדים וברורים,
המדלגים על מחסום הזמן,
וגם כאלו שהיטשטשו עם השנים,
מותירים לעיתים שבריר שמספר את כל הסיפור.
את כולם יקפל בזהירות,
ריקמת חייו המה,
ויכניסם למזוודה.
יישב עימה על קצה מיטתו
ויחכה לדפיקתו של הסוף בדלת.

תגובות