."אני חייבת לספר לך משהו חשוב. דע לך שאני מחפשת רק את טובתך"
.במלים אלה, פתחה שכנתי את השיחה בינינו
הייתי היום בחיפה, ופגשתי בחברה וותיקה שם. היא סיפרה לי, שאתמול"
,פגשה במקרה את הוריה של אשתך. הם הגיעו לארץ מארה"ב. היא שוחחה איתם
הם סיפרו לה על הנישואין של בתם, שעלו על שרטון. אבל אל תדאג. היא הרי
מכירה את הסיפור האמיתי, כי סיפרתי לה אותו מזמן". "טוב. אני מרשה לעצמי
להניח, שהם באו כדי למצוא עורך דין, במטרה לסיים את" 'הסיפור' בינינו" . "בדיוק
הם סיפרו לה, שהם מתעניינים למי הכי כדאי לפנות. אז דע לך: אני את שלי עשיתי. אז הנה, הזהרתי אותך, ואני מקווה שתדע להתמודד נכון מולם", כך סיימה את דבריה. "אני
,מאד מקווה, שאדע להסתדר, ואעשה זאת ללא כל ייצוג של עורך דין
...שרק ישמח לעשוק אותי
ובכן", הרהרתי לעצמי, "זהו הזמן הנכון לפנות לטוען רבני, כדי לקבל ממנו"
ייעוץ. לא אשכור את שירותיו, אבל חשוב לי לשמוע חוות דעת של איש מקצוע, כדי
".שאוכל לאמוד סיכונים
."ניגשתי לשכני - חברי הטוב, ושאלתי האם יוכל להמליץ לי על טוען רבני מנוסה
"גש לא"ג. הוא תותח" השיב לי שכני בנחרצות. התקשרלי לאיש, וזה השיבני, שהוא עמוס לעייפה בתיקים, ולכן לא יוכל אפילו
לפגוש אותי ולו רק למתן ייעוץ בתשלום. "גש לי"א. בוא מנוסה מאד, הציע
וניתק את השיחה.
התקשרתי לי"א, וזה השיב לי שהוא ישמח לייעץ לי תמורת 200$, או לקבל
על עצמו את כל הטיפול בתיק תמורת 2,000$. במידה שאסתפק בייעוץ בלבד,
ולאחר מכן אחליט שארכוש את שירותיו, הוא יקזז את התשלום עבור הייעוץ מהסך
הכולל של הסכום. קבענו מפגש והגעתי אליו.
הוא האזין לסיפורי, כשברקע התקבלו 2 שיחות טלפון, שעליהן השיב באריכות
מכעיסה. בתום כך שיחה שכזו, הוא גם טרח להסביר לי כיצד הוא משכיל לטפל
בתיק, ואיזו הצלחה הוא נוחל בעזת הטיפול המופלא שלו.
בחילה אחזתני. האם כך הוא שומר על פרטיות לקוחותיו? ומה הלאה? האם הוא
ירחיב בשיח על התיק שלי, כשיפגוש בלקוח הבא שלו? "לא!" הרהרתי. "זה ממש
לא לרוחי". לקינוח, הוא נתן לי 2 התעות שלדבריו שוות זהב, ואת הראשונה שבהן
הציע לממש לאלתר. נו. למה לא? כך הלוא יבטיח לעצמו, שהתיק נמסר לידיו.
"לא תודה. בינתיים אחשוב על זה. הרעיונות שלך ממש לא נראים לי. במידה
שאחליט לחזור אליך, איידע אותך על כך, ובינתיים, בוא וקבל את 200 הדולאר
שעליהם סיכמנו מראש". עזבתי את לשכתו בשאט נפש, כשאני רק מתנחם בעובדה,
שהוא לא הגדיר את הסיפור שלי כקשה לטיפול.
לא אלאה אתכם בסיפור התנהלות הדיונים, שהיה אגב סיפור מרתק מאין כמוהו, אבל
כן אגלה כאן, שבמהלך הדיונים, כשנדחקתי לפינה, החלטתי לעשות שימוש בשני
הרעיונות שהעלה... והיות שכך, בשורה התחתונה נראה לי הולם לשלם 100$ עבור
כל אחת מהצעותיו.
אז היכן הפואנטה? תשאלו את עצמכם ובצדק... ובכן, לסיפור זה ישנן 2 פואנטות...
1. את האישה ייצגה עורכת דין, שהוכרה כבעלת שם של מצליחנית בעלת שובל ארוך
של זכיות מהדהדות. למרות שאני העזתי להתמודד מולה לבד, ללא כל ייצוג מקצועי,
מהר מאד נוכחתי, שהדיינים נטו לקבל את עמדותיי ובמקביל, דחו אחת לאחת את
עמדותיה. בצר לה, היא הופיע באחד הדיונים, כשהיא מלווה באדם נוסף. האיש קם,
ורצה לומר דבר מה לדיינים. אני עצרתי אותו ושאלתי: "יסלח לי כבודו: מי הוא
בבקשה?" "אני טוען רבני ושמי א"ג", השיב. ואני נקשיתי ושאלתי: "נעים מאד! האם
כבודו מצויד בייפוי כוח מהאישה?" "לא", הוא השיב."אבל באתי כיועץ לעורכת הדין
שמייצגת אותה". "יפה לך. שב ולחש לאוזניה, אבל את קולך הרם לא ארשה לאיש
לשמוע במהלך הדיון הזה". הוא האדים כעגבניה בשלה, אבל הבין שעליו להתיישב
ולהסכית. בתום הדיון, הוא ניגש אלי ואמר: "נוכחתי שהתיק שלך מסובך ומורכב מאד.
את האישה מייצגת עורכת דין מנוסה וקשה. האם אוכל להציע לך את שירותיי הנאמנים?"
"אתה? את שירותיך? אזכירך דבר: לפני מספר חודשים, התקשרתי אליך, ואתה
הצהרת שאתה עמוס לעייפה בתיקים. אז מה עכשיו? פתאום התפנית? וחוצמזה: רק לפני
שעה, נכנסת בלוויית האוייב מספר אחד שלי, עורכת הדין שמייצגת את אשתי. איזה
אמון אתה מצפה שאתן בך, לאחר שראיתיך מלווה את אותה אישה? ראוי שתחפש לך
לקוחות אחרים. לי אין כל עניין בך ובשירותיך". המסכן נפנה מבוייש לדרכו.
2. מסםר שנים לאחר שהסתיימה מסכת הדיונים (על הצד היותר טוב מבחינתי),
מצאתי כתבה במקומון כלשהו. הכתבה דנה בטוען רבני, שיצק קומקום מים רותחים
על גבה של אשתו, בצאת צום יום הכיפורים. האיש נוכח כנראה, שהצום לא טיהר אותה
די הצורך, ולכן החליט שיש להוסיף ולטהרה בעזרת אותם מים רותחים, תוך גרימת
נזק משמעותי לעורה הרך.
העונש שקיבל אגב, היה עונש קל יחסית. הוא שילם קנס של כמה אלפי שקלים, ובנוסף,
היה עליו לרצות 3 חודשים של עבודות שירות בבית החייל בחיפה. הדילמה שעמדה
בפני השופט שדן בעניינו, הייתה, האם להחליט שיש גם קלון בעבירה זו (דבר שהיה
מונע מאותו טוען להמשיך ולעסוק במקצועו מול הדיינים), או שלא. השופט החליט,
שאת הקביעה הזו יקבע בית הדין הרבני הגדול בירושלים, והוא פטר את עצמו מדיון
באותה סוגיה... אז.. אין לי מושג מה הוחלט בבית הדין הגדול, אבל אוכל לומר לכם,
.שהטוען הרבני יוצק המים לא היה אחר מ-י"א הנודע.
