מסע באין-זמן - חוויות מטיול היוגה שלי

מסע באין-זמן (סיפור בהמשכים)

אומרים שאין מקריות בחיים.

אולי כן ואולי לא.

אינני נוהגת להתווכח עם אמירות. למעשה, אינני נוהגת להתווכח כלל.

אומרים שכשהתלמיד מוכן – המורה מגיע.

כך שבהנחה שאני התלמידה, כנראה שהייתי מוכנה, והמורה אכן הגיעה: רוני יפה. צנומה, יפהפייה, ויוגיסטית בנשמה.

את המסע באין-זמן התחלתי לגמרי במקרה בזכות חברתי לינדה אהרון מנצור בעלת חברת הנסיעות "סורנטו."

מזה זמן רב שהיא מדברת איתי בהתלהבות על טיולי היוגה שמשרד הנסיעות שבבעלותה מציע לקהל הרחב, ולחובבי היוגה בפרט.

אלא שלמרבה הפליאה – אני לא נמנית עליהם.

אמנם ספורט הוא חלק בלתי נפרד מחיי, אך יוגה אינה ברשימה (לא הייתה בכל אופן).

פעמיים בשבוע חדר כושר, הליכה מדי יום, פעם בשבוע פילטיס. ויוגה? יוק!

עד שקיבלתי את הצעתה של לינדה להצטרף, מה יכול להיות? "מה שיהיה-יהיה," כפי שרוני אומרת.

עד שחבל אומבריה שבצפון איטליה, על גבול טוסקנה, הבליע אותי אל חובו בצבעי ירוק-צהוב וגגות אדומים פזורים פה ושם.

ומה טומי לפיד ז"ל היה אומר על זה?

על כך בהמשך...

https://www.youtube.com/watch?v=xZbKHDPPrrc