כך קפצתי על עגלת-היוגה: מסע באין-זמן (אחרון):
יש לי חברה שקוראים לה לינדה...אבל אני קוראת לה לינדוש.
כשמסביב כולם לחוצים, לינדה בשקט בשקט לוחצת על הכפתורים הנכונים והופ, הכול מסתדר כמו במטה קסמים.
כשבמשרד הנסיעות "סורנטו" הטלפונים רועמים בקקפוניה נוראה, ללינדה אין מושג על מה מדברים: היא שומעת רק הרמוניה!
http://www.sorento.co.il/
באחת הפעמים כאשר נכנסתי אליה למשרד שמעתי וראיתי זאת במו עיני: אינספור טלפונים מצלצלים, בלגן גדול, ורק לינדה מחייכת ברוגע. אדם אחד התקשר לשנות את מועד הטיסה, האחר ביקש להוסיף עוד כרטיס. והיא: אחזה טלפון אחד ביד שמאל, השני שעון על אוזנה הימנית, כשידה הפנויה הקלידה במהירות מייל לאיזו חברת תעופה.
כך בתנועות קלילות, ברוגע, ובשלווה מנצחת לינדה אהרון מנצור על תזמורת סימפונית. בתנועות קלילות, ברוגע סטואי היא עושה זאת, וכמו פייה האוחזת בידה מטה קסמים הכול מסתדר באחת. השלווה הטבעית הזו שבה, הוא שחיברה אותה בעבותות אל היוגה. היום אני מבינה שלא בכדי דבקה בה השיטה הזו, הפכה לחלק בלתי נפרד ממנה.
לינדה היא סוכנת הנסיעות שלנו מזה 20 שנה, (גם מנשה ועכשיו גם ניר). אם מתעוררת בעיה כלשהי כשאנחנו בחו"ל, אנו מתקשרים אליה ותוך דקות הכול מסתדר. ככה זה כשיש כתובת, יש אימא הדואגת לכל, וכך היה אף בטיול היוגה שלנו. על כך אספר בהמשך.
כן! סוס מנצח ואצילי שכזה – לא מחליפים!
שלושת הילדים של לינדה ושלי בגילאים דומים. כך למעשה החל הקשר בינינו, אשר הלך והתהדק במהלך השנים. במהלך הבילויים המשותפים שלנו, התגלה לי צד נוסף של לינדה: הצד השמח של אהבת החיים, מוסיקה מלהיבה, ריקוד סוחף. את אחת ממסיבות יום ההולדת שלה לא אשכח לעולם, את האופן בו היא רקדה, מטפחת מצלצלת על מותניה, מלהיטה את כל סובביה, גם אותי.
באחת המסיבות העליזות האלה פגשתי כמה מחברותיה שחלקן עושות יוגה כמוה. שם, סיפרה לי לראשונה על היוזמה המיוחדת ליצור טיולי יוגה. זהו פן נוסף שלה: חשיבה יצירתית, יזמות, תוך שאיפה מתמדת לשלמות.
גם היא וגם שי המתוק שלה-המליצו לי להצטרף, הצעה, המלצה שנותרה איפושהו בצד האחורי של המוח, נשכחה, והתעוררה מסיבות כאלה ואחרות-עתה-בנסיעה הזו שלי לקסטל ג'ורג'יו-אותו "חור" שכוח אל אך קסום.
13 נשים הצטרפו לטיול היוגה המיוחד הזה, ועוד גבר אחד ששהה עמנו כיומיים-שלושה והשתלב להפליא. בטיולים אחרים מצטרפים הרבה יותר גברים, שלא כמו בטיול שלנו.
בעוד אנו זורמים/זורמים אל תוך השלמות של המקום, אל העשייה היוגיסטית, אל צלצולי הפעמון הקוראים לנו לארוחות בריאות שלוש פעמים ביום, מה עשתה לינדה לדעתכם?
היא עבדה. כן, עבדה!
כך בשקט בשקט, באותה חרישיות של פיית קסמים הייתה ניגשת למטבח ודואגת שיכינו עוד חביתות. שהתה ליד הטבחית וידאה שיוכן אוכל מתאים לכולן. ומבלי שנחוש בזה כלל- הוגשו המנות אל השולחן המרכזי כשהמלצרית מכריזה באיטלקית מתנגנת:
"ויגן..."
"נורמאל..."
"נו גלוטן..."
"נו שוגר..."
כל הבקשות מולאו, כל אחת קיבלה את שלה, ולרגע נדמה היה לכולנו שככה בדיוק מתמלאות כל בקשותינו בחיים.
מהשמיים.
כי חוויה שמיימית שכזו לא מגיעה אל חיינו כל יום.
אז זו העת לומר תודה: תודה ללינדה אהרון מנצור מסוכנות הנסיעות "סורנטו."
יש וחלומות מתגשמים.
יש בעולם פיית חלומות, שלווה, יזמית בנשמה, עם חיוך גדול על הפנים – המגשימה חלומות.
יש לי חברה שקוראים לה לינדה אבל אני קוראת לה לינדוש.
https://www.youtube.com/watch?v=uuXyqMSqS6g
