יֵשׁ וְהַלֵּב

יֵשׁ וְהַלֵּב

יֵשׁ וְהַלֵּב מְשׁוֹטֵט בְּלִי סִבָּה

בִּמְחוֹזוֹת עֲלוּמִים שֶׁאִישׁ לֹא יֵדַע.

יֵשׁ וְהַלֵּב נוֹצֵר רַק מַגָּע

שֶׁל רֹךְ וְעֶדְנָה וְנִיחוֹחַ גּוּפְךָ.

יֵשׁ וְהַלֵּב פּוֹעֵם בְּחָזְקָה

מַזְרִים אֶת הַדָּם אֶל חֶלְקָהּ אֲבוּדָה.

אֵין שֵׁם, אֵין כְּסוּת בֶּגֶד

לְלֹא גִּיל אוֹ סִבָּה

מְבַקֶּשֶׁת הַכֵּר כָּל פִּסָּה בְּגוּפְךָ

מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ כְּאֵם חֲתוּלָה.

קֶרֶן שֶׁל שֶׁמֶשׁ רַכָּה זְהֻבָּה

הֵצִיצָה מִמַּעַל אֶל לִבָּהּ שֶׁל אִשָּׁה

טוֹבֶלֶת לְרֶגַע בְּאוֹקְיָנוֹס תְּשׁוּקָה

כּוֹרְעָה הִיא בָּרוּחַ, עָפָר לְרַגְלֶיךָ שֶׁלְּךָ

וְאֵין הִיא יוֹדַעַת מִשּׁוּם מַה אוֹ עַל מַה

אֶת כָּל הַמַּלְכוּת הִיא תַּקְרִיב עֲבוּרְךָ

כְּמוֹ הָיִיתָ אַתָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהּ.

הַקּוֹרְאִים לַזֶּה אַהֲבָה?