ספרא וסייפא

ספרא וסייפא

בקרב בני הנוער גוברת בימנו וגואה ההתמרמרות

על שחרורם של בחורי ישיבה מנטל חובת השירות.

עלינו לתת את הדעת לבעיה ולפתרונה להגיע במהירות.

צה"ל אינו מורכב משכירי חרב ולגיון זרים

ואת שורותיו ממלאים בנינו האהובים נערות ונערים

המחרפים את נפשם על הגנת ארץ מורשת

ומקיימים את הכתוב:"ללמד בני יהודה קשת".

תורתנו הקדושה אשר במשך אלפיים שנות גלות

האירה דרכנו ושמרה על צביון העם והיהדות

לא היא אשר תזרע בתוכנו מחלוקת ועויינות

כשמגמתה לטעת בקרבנו אהבה ואחוה שלום ורעות.

ולאלה הטוענים כי העיסוק בתורה הוא אומנותם

אומר:"כה לחי" ולא אחלוק על דעתם.

אך האם תקופת השירות בצבא יכולה לגזול

את ההזדמנות מבחור ישיבה להיות לרב גדול?

הרי במקורותינו סיפקו לנו את הסיפור הידוע

על עקיבא שרעה את צאן כלבא שבוע

אשר בהיותו בן ארבעים החל ללמוד תורה

וכפי שסופר הצליח בכך לגמרי לא רע.

לפיכך אין לומר שההזדמנות ללמוד תורה חלפה

ובעת הצורך יכול האדם להיות ספרא וסייפא

כל שצריך הוא אמונה במטרה ורצון טוב

ובהסתמכי על המקורות, להצלחתה אפשר לערוב.