אוטוסוגסטיה

אוטוסוגסטיה

כל משפט שמתחיל במילה: "כל" - נידון לכישלון.

על פי הלוגיקה הזו, גם המשפט הזה שלי.

כן, זו דרכן של הכללות: פספוס ידוע מראש.

ובכל זאת, מידה של אמת ניתן למצוא אף בו, כמו גם באמירה הטוענת כי "מחשבה בוראת מציאות."

 כמובן שלא תמיד. שהרי כך גבר היה יכול להשיג כל אישה שהוא מאוהב בה (או להיפך). כך יכולנו להגשים את כל משאלות לבנו-רק באמצעות המחשבה. ליצור מציאות ולראות איך היא מתממשת באחת.

אז זהו-שלא! לא תמיד לפחות. 

אם כך, עד כמה יש לנו שליטה על המחשבות שלנו?

בעיני, הרבה מאוד בהחלט מצוי בשליטתנו.  

את המונח אוטוסוגסטיה למדתי מאבי היקר, יהודה. אבא עסק בהיפנוזה יחד עם אבשלום דרורי. מאוחר יותר חוקק חוק נגד היפנוזה וכל היתר כתוב בספר דברי הימים.

אך לשמחתי האוטוסוגסטיה-שהיא מעין היפנוזה עצמית-עדיין לגלית ועבורי עדיין בשימוש מתמיד, מהנה, מפרה, ומועיל ביותר.

לשמחתי גם כן זכיתי לחוות היפנוזה פעם אחת בחיי על ידי אבא. היה זה בשעת לילה מאוחרת, כשחזרנו מאירוע משפחתי ופתאום נזכרתי שנדרשנו על ידי המורה ללמוד את קינת דויד בעל פה. כלומר: נזכרתי ששכחתי...שכחתי ללמוד ודמעות החלו לרדת מעיני החנונית שאני/שהייתי.

"תירגעי, יהיה בסדר," אמר אבא, "כשנשוב הביתה אני אלמד אותך בנקל את הקינה הזו ומחר בבוקר תדעי הכול בעל פה."

וכך אכן היה: השתרעתי על המיטה, אבי העביר אותי בדמיון אל כר דשא ירוק, ציפורים מצייצות, רוגע, שלווה, והחל בספירה לאחור: 10,9,8...יותר מזה איני זוכרת.

אבל למחרת-זכרתי! ועוד איך זכרתי, את כל קינת דויד בעל פה מהתחלה ועד הסוף; כמו שיננתי אותה מאתיים פעמים שוב ושוב.

להתלהבותי לא היה גבול, כך שהייתי בשלה לשלב הבא: לימוד כוחה של האוטוסוגסטיה, היפנוזה עצמית.

לא, היא לא עוזרת לי לשלוט על האירועים בחיי ולהגשים את כל משאלות ליבי ומטרותיי; אבל מסייעת לי לעשות סלקציה של מה חשוב ומה פחות. לשלוט במה שאני רוצה לזכור, מה מעדיפה לשכוח.

זהו זיכרון סלקטיבי במודע, שכחה סלקטיבית נבחרת. ואין לכם מושג כמה נפלאה השליטה הזו. כמעט אין דבר שעוצר בעדי. בזכות השליטה הזו על מחשבותיי אני נטולת מחשבות שליליות, נקייה מטראומות-עבר,  ומצליחה לנטרל כל דבר שכדאי לי לשכוח.

זה לא בא ביום אחד, נדרש תרגול לשם כך. כדאי לכם להקדיש לזה זמן ולתרגל. מומלץ ביותר.

את זה כן מותר לכם לנסות בבית.