המשך זיכרונות ימי ילדות

המשך זיכרונות ימי ילדות / נסים  פרנקו

לאבא היו ידיים טובות , ידע לשחזר ולתקן כמעט כל דבר , היו לו כלי תספורת והוא סִפֵּר אותנו בעצמו , היו לו כלי נַגָּרוּת מכל הסוגים ותיקן ושיפץ כל רהיט , היו לו כלים של סנדלר והוא תיקן וחידש את נעלינו , ובכלל , מקצועו היה זָגָג והוא עבד בחנות פרטית כל חייו.

בגילאים שבע עד גיל בר-מצווה , יצרנו את משחקינו בעצמנו , טִיאָרוֹת ( עפיפונים ) בקוטר של שני מטרים ויותר , ( קורקינטים ) גלגיליות וַעֲגָלוֹת למיניהן , אקדחים מעץ ( נעזרנו באנשים טובים מהנגריות בשכונה ) למשחק ה- הֶנְדְ'ס- אַפ , (ידיים למעלה בשוטרים וגנבים)

"שבע אבנים"= חימומים עם כדור טניס, ועוד הרבה משחקים פרי הדמיון .

היינו אוספים שאריות נחושת משני הצבעים , חתיכות מתכת מְאָבָץ , מֵייסָבִים (קוּגְלָגֶרִים)

אותם "הֵרַמְנוּ" מהמוסך שבפינת הרחובות חיים וִיטַאל , ועמק יזרעאל ליד פלורנטין , עם כל ה"כְּבוּדָה" שצברנו , היינו צריכים להגיע ליפו , ל"שוק הפשפשים" כדי למכור את הכל לפי

קילו , כדי שיהיו לנו כמה מעות לדמי כיס ,כי להורים לא היה לתת לנו "עבור שטויות " כך אמרו. היו לנו עוד דרכים לעשות דמי כיס , לדוגמא , היו אז סוסים שמשכו עֶגְלוֹת משא להובלות שונות בשכונה , היינו קופצים עליהן מאחור וְהַקָרַר,  (העגלון) היה מסיע אותנו לאיזה שָׂדֶה קרוב בין תל-אביב ליפו , ושם היינו קוטפים סָבְּרֵס מסובבים אותם בחול בעזרת

מקל או קרטון , ושוטפים אותם בִּדְלִי מים . כשחזרנו , באותה דרך , עברנו ליד בית החרושת

לְקֶרַח , בקשנו כמה חתיכות וְשַׂמְנוּ בדלי , עם קרח מרוסק . נעמדנו בקרן רחוב בשכונה

ומכרנו סָבְּרֵס לעוברים ושבים , שניים בִּגְרוּשׁ . (מַטְבֵּעַ שהיה בשימוש עם קוֹם המדינה )

כך צברנו לנו דמי כיס כדי ללכת לסרט או לקנות ממתקים . אני אישית , עזרתי בקניות לאמא , וגם קנחתי רצפות ( סְפּוֹנְגָ'ה ) כדי להרוויח עשרה גְרוּשׁ וזה עזר לי הרבה.

ואת ההמשך רק אם אתבקש