המיתולוגיה התימנית - עובד קרוואני מקרית עקרון

גם הפעם ידידיי, אנו בקטע של המיתולוגיה התימנית, אך הפעם אנו מביאים דמות חדשה ושמה עובד קרוואני. ואנחנו קודם כל לוקחים מונית ספיישל מהבית של יחיא הקונקורדנציה ומדרימים עם הרוח המג'ננה של הג'יני עד לקרית עקרון. שמה ישב חבר של יחיא הלא הוא יפת קרוואני ואשתו סעידה שהיו נשואים ארבעים שנה ועשרת ילדיהם שיהיו בריאים. ולא ישבו בקרוואן אלא בדירת קרקע מעל קומה שנייה שבה ישב השכן העיראקי ששם כינוי היה נפנף, יען כי בשעות הערב של הקיץ היה מנפנף בקרטון על מנת שיהיה לו ככה קר ונעים יען כי לא היה לו בבית אייר קונדישן כי ניסה לחסוך לוידאו דיבידי, שיהיה בריא והאל יספק לו כסף לתרופות. וגם היה מחלל שבת  ככה בלי התחשבות בשכנים הדתיים למטה ושומע בפול ווליום את "שירים ושערים" ומביא את מוטי שעריים שהיה אוהד מספר אחת של מכבי שעריים ושניהם היו מפצחים גרעינים של אבטיח וגרעינים שחורים וגרעינים של דלעת ופיסטוקים ואגוזי ברזיל ופקאנים שקנו בבסטה של ירחמיאל צוברי שמה בשוק של רחובות וכל הקליפות היו נושרות על שולחן השבת של משפחת קרוואני שהעמידו בחצר וכמה פעמים הקליפות נשרו לחילבה ולסחוג וסעידה המסכנה לא רצתה אפילו לדבר עם נפנף כי לא רצתה ריב עם השכנים ויפת קרוואני היה שקט מידי והגה בתורה ובתאג' כי היה בעל קורא בבית כנסת של השאמים מאחורי הרחוב הדו סטרי, זה הבית כנסת שנוסד אחרי המריבה הגדולה של יום כיפור שנת התשי"ט למנייננו..

ולסעידה וליפת שכל בניהם ובנותיהם התחתנו והביאו צאצאים, היה בן אחד שלא התחתן והיה טראבל מייקר לא קטן ושמו עובד. ולא היה עובד בעבודה כלשהיא ותמיד היה מעשן קופסה סיגריות אחת ליום ותחביבו היה לקחת טייפים ולפרק אותם אחד אחד ושוב מבקש כסף לקנות טייפ או קלטת ושלא היה כסף כי אמא שלו הייתה כועסת ואבא שלו היה אדיש אז היה הולך בנס ציונה וברחובות וגם לראשון לציון הגיע ומבקש מאנשים כל פעם שקל ועוד שקל ועוד חמישה שקלים לנסיעה עד שאסף קצת כסף והיה חושב אם לקנות קלטת של ציון גולן או אבנר כהן או אהרון עמרם שכולם זמרים על הכיף כיפק, כי כבר היה לו אוסף מאוד יפה של כל הסדרה של ציון גולן שיהיה בריא כי אמר עובד:

"אין עליו בסלסולים" "לא היה ולא יקום כמו ציון גולן שיהיה בריא ויאריך ימים"

והחזיק תמונה של ציון גולן בחדר שמה שהיה ישן מתחת למדרגות וגם תמונה של ההוא זוהר עורקבי המרחום ושימי תבורי ועופרה חזה עליה השלום ואהרון עמרם וכל גדולי הזמר הים תימני.

 ועובד אפילו לא חשב על הצד השני, יענת'ו להתחתן כי האהבה האמיתית שלו הייתה למוזיקה. וככה עברו השנים כמו ששר ההוא זוהר עורקבי (ארגוב) והשנים מצאו את עובד שלא עובד ולא נשוי ובלי אוניברסיטה ובן ארבעים ומקבל הבטחת הכנסה וגם זה בקושי תודות לטוב לב של המנכ"ל בכבודו ובעצמו, ולמה? כי פעם אחת נסע באוטובוס לרחובות, שמה לרחוב ויצמן והלך לביטוח לאומי והפקיד הטמבל לא רצה לתת לו קצבה יותר גדולה אז עובד התחרפן (וגם מהטון דיבור השוויצרי שלו) ולקח חותמת די גדולה מהשולחן וזרק בכוח ושבר את החלון ואז באה המשטרה ולקחו את עובד לבית האסורים ואמא שלו סעידה מיסכנה הביאה לו סל מלא באוכל וישבה ליד היומנאי המרשוע ובכתה כל הלילה והזילה דמעות עד ששחררו לה את הבן, וגם בעזרה קטנה של רב פקד מזרחי, שהיה חבר של הבעל יפת והכיר אותו מהצבא כששניהם היו שוטפים כלים במטבח של בעס"א 18 ובנוסף גם דיבר עם יגאל בן שלום המנכ"ל של הביטוח שיעשה איזה מערוף קטן לעובד קרוואני כי הרי שניהם למדו באוניברסיטת בר מינן סוציולוגיה וקרימינולוגיה. אך בכך לא הסתיימו מעלליו של עובד שיהיה בריא ואיזה שבת אחת פרשת ויחי שמע את השכן נפנף שומע שירים ושערים והקול של זוהר בהלול נשמע חזק מידי והגרעינים נחתו בצפיפות גדולה יותר ואז הוא לקח מקל של מטאטא ודפק בתקרה של המרפסת של נפנף וצעק "נפנף, יא שאלוק א שדים יא מחלל שבת!" ומהתקרה נשר טיח ועוד טיח והוא דפק חזק יותר עד שנהיה חור במרפסת וראו את הרגליים של נפנף ונפנף שהיה בסוטול הכניס את הסיגריה דרך החור ונשף ונכנס עשן לבית של משפחת קרוואני ואמא שלו סעידה בכתה מרה ואמרה:

"יא עובד, תראה מה עשית? מן איפה ניקח כסף לתקן את החור"

ועובד צעק צעקה גדולה ולא יכל לקחת סיגריה לעשן, כי שמר שבת ויצא מהבית וישב על ספסל בגן הציבורי וזה היה חורף וירד עליו גשם ומשום מה גם בגלל הגשם וגם בגלל הסיגריות שהיה רגיל לעשן קיבל הרעלת ניקוטין ומצאו אותו מעולף יען כי איבד הכרה ולקחו אותו באמבולנס לבית חולים קפלן שמה בדרום של רחובות

ואמא שלו מסכנה לא קמה ממיטתו וסעדיה גם ולא מצאו עצה מה לעשות

ואז אחד האחים, אשר, נזכר שהוא אוהב את ציון גולן ואמר לעצמו כי אולי שווה לעשות טלפון דרך חבר של חבר שהיה עובד עם ציון בתופים ומנענעים ומרקיד גברים ונשים וטף בקיסריה.

ובאמת ציון עם החיוך הבריא שלו שמע על המקרה והסכים לבוא לבית חולים קפלן ועמד מול המיטה בה שכב עובד שהיה מורדם ושר לו:

"איילת חן איילת חן יבוא דודי ישמחני" וגם "יהזלי יהזלי" וגם "הללויה וקול ששון וקול שמחה"

ובדיוק עובד השתעל שיעול גדול ופקח את שתי העיניים הגדולות שלו והסתכל על אמא ואבא ואחר כך על ציון גולן וישר אמר:

"יא ציון, רק לך אני מחכה"

וציון צחק צחוק גדול ואמר: "יא עובד, תעשה לי טובה רק תהיה בנאדם ואני אשיר בחתונה שלך ואפילו בחיני חינם"

ועובד, ככה הזדקף וקיבל לשתות ואמר "ואללה, אם היה לי כוח הייתי רוקד עכשיו צעד תימני"

ובכך לא תמו מעלליו של עובד שהיה גם בכלא של רמלה בגלל שהתחיל עם בחורה וגם החליק לתוך בור מלא במי שופכין וגם דפק שוב פעם עם המטאטא על המרפסת של נפנף וגם פוצץ משחק של מכבי שעריים וגם עלה לקבר של זוהר עורקבי המרחום על מנת לבקש ממנו סליחה, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר- נתראה אולי מחר.