זִכְרוֹנוֹת / יהושע רוזנברג

אין פוחתין ... מעשרה זכרונות  (משנה מסכת ראש השנה פרק ד משנה ו)

 זִכְרוֹנוֹת  /  יהושע רוזנברג

אָתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם     

וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם  

וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת הָאַחַת,

אֲשֶׁר מְקוֹמָהּ בְּבֵיתִי נִפְקַד       

אֲנִי זוֹכֵר אֶת נָעֳמִי.

בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי

אוֹתָךְ זָכָרְתִּי. 

זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם

הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶך

כָּל מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ זָכָרְתִּי עַתָּה.

עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח

עַל כֵּן אֶזְכְּרֶךְ כְּיֵין לְבָנוֹן

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ

אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ

לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי.

זְכַרְתִּיךְ עַל יְצוּעָי

בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ

מִדֵּי דַבְּרִי בָּךְ זָכֹר אֶזְכְּרֶךְ עוֹד,

זָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ

דְּמוּתֵךְ נֶגֶד פָּנַי תָּמִיד.

בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי

נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לָךְ

עֵינַי כַּלּוֹת אֵלַיִךְ כָּל הַיּוֹם 

בְכָל מִלּוֹתַיִךְ אֲשׂוֹחֵחַ

וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן – דְּבָרָיִךְ הֵם זִכְרוֹנֵךְ.