פסי רכבת

שערי שמים ושער הים

הציפורים לוחשות טובן

ישובות על לב הכתובת החקוקה

צבועה בזהב ולבן

ומעבר- שערים שערים

עת שחר,

הניחוח הדק של הבצק הנאפה

מטייל על גופך

נותר הרבה אחרי

כמו הייתי אחר , פיתויי נוכרי אכזר

בתום נזירה כלואה

מבקשת להקיש דרכה מעבר לחומות

נטושת אהבה בעיירה קשה-

בעירה

אוקסימורון של אהבה ותשוקה

תרתי דסתרי בשבילים עדייך

המאורר העתיק מסתובב לאיטו

כבר ראה הכול

מתיז על עירומינו רסיסי אור ורוח

ואני רק רציתי,

להיות פרפרים על ליבך-

ציפור שיר

פתחתי מטריה מעל פצעי הלב

מנסה להיות החוף

להרחיק את המאכלת

בשפתיים חמות ולב תופים

לא תשכח ימיני-

בחיקך אוהב

עיני נעצמות על ליבך

כמו הנוף המצטמצם ומתרחק

נסיעות ברכבת חיינו

פעמוני העיירה מצלצלים בעוז

מנסים לשמוע אהבה

להיות או לא להיות-

להיות-את.