חֲלוֹם וְשִׁבְרוֹ

 אֶל סֶלַע בּוֹדֵד

נוֹשֵׁק לַיָּם

נִמְלְטָה בְּחוֹפְזָה.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנוֹת

שׁוֹלְחוֹת אוֹר נָכוֹן

הַמְּרַפֵּא וּמְלַטֵּף

אֵת גּוּפָה -

הַחֹפֶן סוֹדוֹת

שֶׁעֲדַיִן לֹא

בָּא חֶפְצָהּ

לְגַלּוֹת.

רְסִיסֵי הַמַּיִם

הַנִּתָּזִים אֵלֶיהָ

אֵינָם מְעִירִים אוֹתָהּ.

כִּי אֵינָהּ מוּכָנָה

לָקוּם מֵחֲלוֹמָהּ.

רַק בּוֹ אוּלַי

תִּמְצָא סִכּוּי

לְהַגְשָׁמָה.