29.7.2015 מאגרים צבורים / גליה א.א.

בעקבות הכרזת שחרור פולארד ב-20/11/2015

               מאגרים צבורים / גליה א.א.

"תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ". (תהילים מב 8)

לכולנו תאים מלאים זיכרונות, ותחושות

תאי הראש, ותאי הלב.

יש כאלה ביניהם רכים ונוחים

יש שאינם מתפצחים.

אחרי שלושים שנות מאסר

ועוד חמש בנכר

האם פולארד יוכל לשכוח,

למצוא לגופו הדואב מנוח?

האם זיכרונותיו יכולים לסלוח?

האפשר להחזיר חיים שלמים לאחור

שלושים שנות מחבוש, בלי תקווה ובלי אור?

מחלות פשו בגופו החולה

הוא על סף, האם עוד יזכה?

פולארד מחפש את הרגשת התקווה,

הסליחה שם לא תשכון.

זיכרונותיו פוצעים כחודי יהלומים

נושאים את תחושות הכאב,

חפץ להתכרבל בגלי הים ההומים

לחוש את החופש המלטף,

להגיע אל חוף מבטחים,

נשארו לו רק אדוות הגלים

בשצף הקצף, של המִשְׁבָּרִים .....

 29.7.2015