חורשת האשליות

ושָׂם

בְּחוֹרְשָת הָאַשְׁלָיוֹת

בהִתְאָסֶף רִגְעֵי הַנְּדוּדִים

הָיִיתִי שָׁר כְּמוֹ

שׁוֹמֵר הַיַּעַר,

וּרְגָעִים כְּפוּפיִם

מַחֲאוּ לִי כָּף

אֲחָר כָּף.

וְהָיִיתִי סוֹפֵג אֶת

דִּמְעוֹת המִילִּים

בֵּמַּפִּיוֹת שֵל שמְחָה,

דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה.

וְהִתְעֲרְטָלְתִי...

מוּל אֲהָבוֹת שֶׁכוסּוּ

בצַמְּרוֹת הָעֵצִים,

אַךְ הֵן הָיוּ זָרוֹת לִי

וּדְבוּקוֹת בְּרַחֲמִים.

וְלִבִּי- לִבִּי נָמֵס מֵהַפְּחָדִים.

גבריאל דבוש אלול 20015