28.8.2015 לָקוּם מֵאַשְפָּתות / גליה א.א.

לָקוּם מֵאַשְפָּתות / גליה א.א.

 כַּאֲשֶר הִינָךְ חָשָה בַּמַּכָּה,

מוּשְפֶּלֶת מִבּוּשָה,

חָשּה אֶת הָרִצְפָּה,

מִתְעופֶפֶת בְּדַרְכֵּךְ

אֶל סַף הַהַכָּרָה,

מְבַקֶּשֶת נַפְשֵךְ לָמוּת

וְגַם לְהֵעָלֵם מֵהַתּודָעָה,

שְעָרֵךְ נִתְלַש בְּיַד אַכְזָר

גּוּפֵךְ נִסְחַב עַל הַפַּרְקֶט

שֶזֶּה עַתָּה אִבַּקְתְּ

גוּפֵךְ סופֵג אֶגְרופָיו,

שְפָתַיִיךְ נְעוּלות

שֶלא יִשְמְעוּ הַתִּינוקות,   

את הַהַצְלָפות תַּסְתִּירִי

בִּשְעָרֵךְ,

הַצַּלָקות תְּאַפְּרִי

בְּיַד אֱמוּנָה

כְּדֵי שֶאִיש לא יֵדַע.

הַיּום קַמְתְּ וּבָרַחְתְּ

אָרַזְתְּ מְעַט חֲפָצַיִיךְ וִילָדַיִךְ

בָּרַחְתְּ מִמְעָנֵךְ, וּמִמְעונֵךְ

מֵאִישֶךְ, שֶהִבְטִיחַ לְאוהָבֵךְ.

לִדְאוג לְכָל מַחְסורֵךְ

הָלַכְתְּ לְבֵית הַנּשִים המוּכּוֹת

קַמְתְּ מֵאַשְפָּתות

כִּי בָּחַרְתְּ בַּחַיִּים.