בָּדָד אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן

בָּדָד אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן  / יהושע רוזנברג

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי יְחִידִי

אוֹכֵל פִּתִּי לְבַדִּי

וּנְוַת בֵּיתִי אֵינָהּ עִמָּדִי.

תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה 

בָּדָד אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן  

אֵימָה חֲשֵׁכָה נֹפֶלֶת עָלָי

דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע, 

קוֹל דְּמָמָה דַקָּה,

תְּמוּנַת נָעֳמִי לְנֶגֶד עֵינָי.

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי

הָיָה מִשְׁכָּנֵנוּ עִיר בְּצוּרָה

וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין זָר אִתָּנוּ

זוּלָתִי שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת

כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים,

קָרוֹב נַעַמְדָה יָּחַד, שְׁכֶם אֶחָד,

וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי -

לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת.