שיר על ילדות

הָייתי ילדה

זהובת תלתלים

קטנה ותמימה

כניצן

טיילתי בינות

שיבּלים צהובות

בשדה של זהב

בילדות ללא עב

מרחבים זהובים

כזהוב תלתלי

רצתי אחרי

פרפרים

לצודם.

הפכתי אשה

רצינית ותוהה

מנסה להבין

תהפוכות ושינויים

העולם רציני

מלא אכזבות

ואני טעמתי מהן

נעלם השדה

אין שיבּלים צהובות

יש פָּרדס

ופְּירות בְּשלים

הזדקנו הימים

אני יחד עמם

ספגתי סופות

וברקים

צועדת באון

בפרדס החרוך

זוכרת שיבלים

בחיוך.

כל הזכויות שמורות לג'ודי פז-רוטנר