גבורות ללא גבורה - לבמת הדיון על הזקנה של אילנה בר שלום

גבורות ללא גבורה – מארה!

אנקתה שמעתי ממלמלת היתה בבכיה

לחיים דנוני ובידיהם אני שבוייה

למוות הגואל מחכה אני בציפייה

וכנצח מתמשכת לה כל שנייה.

מר המוות, ולחיים איזה טעם?

כשאברי אינם מתפקדים כמו פעם

יום בהיר נוחת עלי כרעם

והשמחה מפנה מקומה לזעם.

מה טעם לנשמה שבקרבי אצורה?

והרי גופי הבוגד נידון לקבורה

" אריכות ימים" הלזאת ייקרא תשורה?

הנה הגעתי לגבורות אך ללא גבורה.