חזרה ליצירות
שירים

מַתָּנָה מִן הַיָּם

אביה | (15/09/2015 18:25) | 171 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בְּעוֹדִי עַל הַמֵּזַח
מַשְׁלִיכָה חַכָּתִי,
דָּגָה מִמְצוּלוֹת הַיָּם
אוֹתִיּוֹת אַהֲבָה
חֲסֵרוֹת דְּאָגָה,
אוּלַי מִן הַיָּם
תָּבוֹא הָאוֹפְּטִימִיּוּת.
גַּל שֶׁל שַׁלְוָה
יָצִיף בִּי שִׂמְחָה
לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת,
אִזּוּן שֶׁיְּהֵא בִּי -
מִן הַיָּם מַתָּנָה
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
יום שלישי, היום השני של החג, שנה חדשה תשע"ו הנייד שואל אותי מה את עושה היום? אמרתי שאין לי מי יודע מה לעשות ואז הזמין אותי לים שנעשה תשליך. הסברתי שאין לי כל כך הרבה חטאים, אבל אם הוא מתעקש - יאללה הולכים לים.הגענו לשדות ים מצויידים בכריכים ושתיה על מנת להשליך את כל החטאים, לבקש משאלה מאלוהים גם לצעוד גם לשחות , לים יורדים כששמחים או עצובים, משליכים לתוכו את כל המכאובים והים משיב בחמלה ורגיעה, האמת שדי חששתי שאולי ה"תשליך" של שאר האנשים, כל החטאים שלהם ידבקו בי,
אבל יש לי בים שפה משלי, שפה שגם הים וגם בורא עולם מבינים.
היה יום טוב לגולשים,הוא סער,הים. הוא געש, פוסידון שלי.
השיב רוחות עזות. בזכותו אנשים המריאו גבוה גבוה עם גלשניהם,היום היה טוב לגולשים ואיש זולתי לא יודע שגם אני גולשת,זה שאין לי גלשן – לא אומר כלום שאיני נראית נישאת לשמים – לא אומר כלום,עובדה -
אני גולשת,אני נישאת,אני ממריאה,הים, מאהבי שלי,מניף אתי מעלה.
רק האחרים לא רואים זאת הים שהוא כולו שלי מעורר גם בי סערות.
רק שהאחרים לא רואים זאת,הים, אישי ללא נישואין, מעורר בי רוחות עזות הממלאות ומטלטלות אותי.רק שאחרים לא רואים זאת.שנינו יודעים.שנינו חשים.הים ואני.
הוא מחליף צבעים כל הזמן, מן טווס מחזר כזה, שרוצה למצוא חן בעיניי הנקבה שהיא אני ואין דבר שאינו מנסה עלי.אני – בבגד ים שחור, אחת מרבים ורבות שם בחוף, מהלכת לצדו של הים ואף אחד מן היושבים שם לא רואה ולא מרגיש מה עושה בי הים.
שהוא מסעיר אותי,שהוא מרים אותי,שהוא מעורר בתוכי רוחות כל כך מענגות,
הוא בלתי נראה בהיותי עמי, רק לי הוא נראה.אוהבת את הנגיעות שלו.
הן כל כך עזות כל כך מלטפות ברכות כאחת.אוהבת שהוא מרחיב אותי.
אנו צוחקים שנינו, הוא עושה לי כל כךטוב ומפזר ,לפחות לשעות, עננים של קדרות.
היום היה יום טוב לגולשים.
יש מי שאומר שהים לא משנה תפאורה. אלה טחו עיניהם. הוא משנה גם משנה.
קוסם בעל אלף תלבושות. יוצר של אלף תפאורות. שחקן של אלף תחפושות בכולן אני מאוהבת בו.ועוד יש אומרים שהוא לא משנה תפאורה! חה! לא יודעים האומרים.
גליו היו גבוהים! מימיו הזועפים סחפו מאד! מימיו הסתערו על החוף וכבשוהו. את כל החוף.
אני אוהבת אותו כמות שהוא. כאשר יחפוץ להיראות
אמרתי לו שיכול הוא לגעוש כאשר יחפוץ, איני פוחדת ממנו. בכל מצב, גם כשהא מפעיל עצמתו כלפי.איני פוחדת- אמרתי לו וחדרתי לתוכו למרות היותו כה סוער. הרי אני אוהבת אותו בסערת רוחו. נלחמתי עם הגלים. אוח! איזו מלחמה מרגשת ומסעירה זו היתה. עוד ,עוד ביקשתי ממנו ובכלל איני חרדה שהוא סוחף אותי לאן שהוא סוחף.
לגלים הוכחתי כי גם אני יכולה להיות חזקה ולהשיב בגופי הדיפות שכנגד. נסחפתי מעט שמאלה לכיוון תחנת הכוח כי הים רצה אותי עמוק בתוכו, נכנעתי לו . ועשיתי חיים
עד ששבעתי מה, זה שאני אישה אומר שאני חזקה פחות ממנו? רוצה פחות ממנו?
אחרי הסערה באה השלוה.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
התמונות כאן :-
https://www.facebook.com/profile.php?id=100010285504084.

תגובות

חזרה ליצירות