סובב סביבך

ובסוף הכל חוזר אלייך.

הכול סובב סביבך.

אצלו חיפשתי את העיניים, ואצל ההוא את המבט.

לשני היה את הרוך, ולזה שאחריו את הקשיחות.

היה אחד עם דיבור מהיר כמו שלך, וכזה שצוחק בטון דומה לך.

אפילו היו לו גומות, כמעט כמו שלך..

אבל את החיוך שלך לא מצאתי.

חיוך כזה, שהוא גדול אבל גם קטן.

כזה שהעיניים נעצמות מעט אך עדיין גלויות ומאירות.

חיוך מבודר אך רציני.

לא היה אף אחד עם מגע רך ונוקשה.

איזה מן שילוב זה בכלל?

כנראה שהשילוב המיוחד שלך.

כי בסוף אני תמיד חוזרת אלייך,

ואני תוהה, איך היית הכול מהכול ועכשיו אתה כמעט וכלום..