היו הייתה נסיכה מושלמת

היו הייתה נסיכה . הנסיכה גרה בארמון עם הוריה. היא אכלה מסכו"ם עשוי כסף, תמיד קיבלה כל מה שרק יכלה לבקש , ואף פעם לא היה חסר לה כלום. כשגדלה הנסיכה, הבינה שתמיד ידרשו ממנה להיות מושלמת, להיות הכי יפה, להיות הכי חכמה והכי מוצלחת, אבל כמה שעברו השנים היא הבינה גם כמה קשה זה לנסות בלי הפסקה להצליח בהכל.

כשגדלה מספיק בשביל לצאת מהבית, הוריה פחדו לשחרר אותה, הם ידעו שבחוץ הארמון לא יגן עליה, והעולם יהיה גדול מידי בשבילה. אז הנסיכה יצאה החוצה יום אחד בלי לשאול, ופתאום כשקירות הזהב לא שמרו עליה יותר, היא זכתה לראות כמה שהעולם אכזר .

אנשים תמיד ניצלו אותה, תמיד ראו בה מפונקת שלא מצליחה לעשות כלום לבד, ראו בה תמימה, כי את כולם ההורים לימדו איך לשרוד בחוץ ואותה שמרו בתוך בועה, ועכשיו היא מוקפת זאבים – איך היא תשרוד לבדה?

היא ננשכה מהזאבים לא פעם ולא פעמיים, ועם כל הכאב היא תמיד קמה, ורק הצלקות השקופות שלה מכאיבות לה לפעמים, אבל היא למדה איך לשרוד, היא לימדה את עצמה.

יום אחד הנסיכה פגשה נסיך. בתוך כל הזאבים היה נסיך אחד. הוא לא ניסה לנשוך אותה, הוא רק רצה ללטף את הצלקות ולהעלים אותן. אז היא נתנה לו. איתו היא הייתה אמיתית , והוא אהב אותה והיא אותו, עד היום שהיא גילתה שהוא גם זאב, פשוט זאב שתפר לעצמו מסכה כדי שיוכל להכיר נסיכות.

הזאב שם אותה בתוך כלוב. כולם מסביב חשבו שהיא חיה לה עם הנסיך שלה, ששומר עליה, דואג לה, אוהב אותה, ובאמת שמרו עליה, הוא שמר עליה כדי שלא תברח. הגיע היום שהיא כבר לא ניסתה לברוח יותר, היא התרגלה לכלוב שלה, לבדידות שלה, לסבל ולדמעות. היא התרגלה כל כך, עד שהכלוב הרגיש לה יותר בטוח מהארמון.

היו הייתה נסיכה, כולם דרשו שתהיה מושלמת , היא הלכה ללמוד פסיכולוגיה כדי להיות רופאה כמו שכולם רצו , היא תמיד ניסתה להיות יפה , תמיד ניסתה לדעת יותר מכולם , לקבל ציונים הכי גבוהים,ולהיות מסביב לאנשים הכי טובים. פשוט להיות מושלמת.. היום היא יודעת שאין דבר כזה להיות מושלמת, וכמה שהיא יותר תשאף להגיע לזה, היא גם תתאכזב יותר. היום היא כבר לא נסיכה, היום היא זאב.