יום חורף שהקדים

הלכתי לאורך החוף

יום חורף שהקדים

הים פיהק גליו שחצן ויהיר

מתריס מי מלח על שפתיי

בעיניי, עגנו זה זמן

מנסה לטפס בסולם, שוב ושוב

נלחם במלאך ועוד מלאך

עולה בשלבי הכאב הנחרץ

נופל ונופל

אבל שאין בו מת

פרא הלילה הקשה

אובדן לכתך

גבר מת מהלך

שוב ושוב ושוב, ושוב

פעם מיפיתי השמים למענך

הקדשתי לך כוכב

קראתי אותו בשמך

עתה, השמים שחורים

ונסתר

יתומים רחובות חיי

הספסל ריק

התפוח נגוס ונטוש

החשיכה כמו מנצחת

אני מנסה לחזור אלייך

כמו נחל אכזב

המריח ים

כמו בעירת השמש בשחר יום

מסלקת מותר החושך

כמו החזקתי בך- ונתתי לך ללכת.