חזרה ליצירות
פוסטים

ומה אם

אסתר | (06/10/2015 20:02) | 109 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כמה שלא ננסה להתחמק, בסופו של דבר הכול מתאפס וחוזרים לנקודת האפס. 
חוזרים למצב הנתון, לרגע שבו הכול התחיל וממנו לא נצליח להתעלם, לא משנה כמה ננסה. 
לכל אחד מאיתנו יש כמה רגעים בחיים שהוא מעדיף למחוק מקיומו, ללחוץ על דליט ולקוות שלא יישמרו בטעות בפח האשפה של המוח
אבל לעתים אלו דווקא הרגעים שמשחזרים שוב ושוב באותו מוח עייף, אלו הרגעים שאת כל קיומך אתה מבסס עליהם, הרגעים שמחליטים אם בפנייה מסויימת תקח ימינה או שמאלה, או שפשוט תיעצר שם משתהה חסר מושג לאן לפנות. 
אבל בסוף חוזרים לנקודת האפס. 
ואתה כל פעם מתחבט עוד ועוד עם עצמך ומה היה קורה אם.. האם הזה שלא עוזב אותך במנוחה, משגע אותך, ואתה כבר מדמיין לך בראש איזו מן פנטזיה יפה לאיך החיים שלך היו נראים רק אם.. 
אבל מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר, והאדמה כבר הספיקה להתייבש, ואתה עדיין באותן מחשבות שלא מרפות. 
אבל מה עושים מפה? איך ממשיכים? 
זה לא הגיוני כל פעם לחזור לאותה נקודה, אני מרגיש שאני לא מתקדם לשום מקום, אני לא יכול להתקדם, כי זה חונק אותי, זה עוצר אותי, וכל פעם הפחד הזה שאני אפסיק לנשום, את מבינה, כל כך הרבה זמן קיוויתי להפסיק לנשום שמפעם לפעם זה נהיה לי יותר ממשי ואני מרגיש את זה מתממש, אתה אומר.. 
ואני? מה אני אגיד לך.. 
אני רוצה לנשום בשבילך, לנשום בשביל שנינו, אבל אני אפילו לא מסוגלת לנשום בשביל עצמי, כי אתה זה אני ואני זה אתה ואני כל פעם נעצרת במקום, משותקת מפחד לעשות עוד צעד או עוד החלטה כי בסוף שוב נחזור למה אם.. 
ומה זה הכול משנה בעצם הרי בסוף הכול מתאפס, וחוזרים לנקודת ההתחלה. 

תגובות

חזרה ליצירות