מסעי יום שישי- כאן וניכר

טוהר לילה נח על העיר

בסמטאות העולות

נפל חייל של אהבה

על חרבו

על חרבו

הדמעות בערו

כמו הכוכבים הזרועים בשמים השחורים

של לואיזיאנה

רחוק-רחוק

כואב- קרוב קרוב

נוסע לאורך זמן האמת של אבירי הלב

קולה של בילי הולידיי נח על להבת גופינו

עירומים

ואני, שומע את נעיצת  הסיכות

סיכות אהבה

וכאב

בבובת הוודו של חיי

מחטי אהבה

המתרחקים ממני- ממך

אני ממשיך ועף

מולי ימות המים

מלוח-מתוק

שואל

האם דם אוהבים בעורקיי?

האם, ליבי פסיפס שבור

כגשר בשבילי הביצות ההן

מחובר ארעית לשום מקום

צופה לכתי

שובר שבר,

מחפש את גביע בנימין לאהבה פשוטה

החורף בא אלינו מתוך שלווה חרישית

פוסע בשקט

על בהונות רוח וגשם

מסיע עננים אל ארץ געגוע

ולא הבנתי

גם, לא ראיתי

מדוע הסנוניות כאן

דווקא בסתיו

-בניכר חיי

הגשם חוזר ומטפטף מר מר

אבני השפה לועגים פסיעותיי

מהלך

לבד

תוהה סודות חווה וחיים

ולא אדע, ולא ידעתי

כאן- או רחובות בירושלים.

9.10.15 יומשישי

אז ועתה- כאן ושם