שירים

מציאות

 

לפתע אני מוצף שוב בשפע מילים,

מילים שאבדו מעבר להר המציאות האבודה.

זעקה של אבן לא מוכרת,

בכל זאת כל הזמן נזכרת.

רחובות הזויים משקט פתאומי,

ריח אדמה ספוגה,

לוחשת באימה.

מאופקת בהימור על מי ומה,

מקום הומה שלפתע ניזון מדממה.

 

כבויי עיניים פוזלים לאחור,

מחודדי שמיעה מסרבים לזכור.

אלה חיינו בשינוי העלילה,

לנצח וודאי תשאל השאלה.


תגובות