בגיא הצלמוות / גליה א.א

5.8.2015 

בגיא הצלמוות / גליה א.א 

"גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע- כִּי-אַתָּה עִמָּדִי" (תהילים, כ"ג, פסוק ד').

כאשר אני צועדת בגיא צלמוות

הפרטי שלי, אני בתוך עצמי.

איש לא רואה בַּמָרְאָה את פנימיותי.

בעולם חושבים, הם מכירים אותי

אבל, זה גיא הצלמוות שלי,

הפרטי,

ילדי אומרים זו אמא שלי

נכדי כמהים לסבתא שבי

הורי חשבו שידעו אותי

והדריכו אותי כי הם עִמָּדִי,

בעלי עליו השלום

העביר אותי בדרך הצלמוות שלו.

ואני, הרימותי ראשי, כי יותר

"לא-אירא רע- כי-אתה עִמָּדִי"

כבר לא מפחדת

לא מהצל ולא מהמוות,

אותם עברתים מספר פעמים

מוכנה לפגוש את סופי

כאשר יגיע זמני.