לא כעס.. גאווה.

אני חושבת שאלוהים כועס עליי קצת . הוא נתן לי מתנה .. נולדתי ילדה יפה .. עיינים כחולות ושיער חום אפור וחלק , היום אני מסתכלת בתמונות ורואה כמה יפה הייתי , אבל את התקופה הזו אני זוכרת בתור השפלות , בתור הבדיחה של הגן , של הכיתה.. על כמה אני רזה , על זה שאני ביישנית ומכוערת . היום אני יודעת כמה הם טעו . היום אני מתחרטת על הימים שהייתי עושה את עצמי חולה רק כדי לא להגיע לבית הספר , היום אני מבינה שהייתי צריכה להרים את הראש רק קצת , להסתכל במראה ולאהוב קצת את מה שאני רואה, ואז אולי גם כולם היו אוהבים אותי . חבל שאי אפשר לחזור אחורה ... 

אני חושבת שאלוהים כועס עליי קצת. הוא נתן לי הורים מדהימים, משפחה טובה ודואגת שבחיים לא החסירה ממני כלום. משפחה שהעדיפה שיהיה לי מאשר שיהיה להם . היום אני מסתכלת אחורה ומתחרטת על היום שבחרתי לצאת מהבית . על היום שדרכתי על כל מה שנתנו לי, וחשבתי שבחוץ מחכה משהו יותר טוב . היום אני מבינה שברגע שדרכתי על האנשים שאוהבים אותי , הגעתי למקום ששונאים אותי בו, פעם האשמתי אותם את ההורים שלי, שהם לא שמרו עליי מספיק טוב , אבל אני מבינה שאני זאת שלא נתנה להם לשמור עליי . חבל שאי אפשר לחזור אחורה .. 

אני חושבת שאלוהים כועס עלי .. הוא נתן לי חוכמה וכל הילדות שלי התביישתי להשתמש בה .. הוא נתן לי שיער יפה ואני הרסתי אותו כדי להיות סוג של בובה מושלמת .. הוא נתן לי הורים מדהימים ואני אכזבתי אותם .. 

אני חושבת שאני רוצה שאלוהים יהיה גאה בי . אני רוצה להגיד לו, שאני מעריכה את זה שאני חיה, שלמרות כל מה שעברתי ולמרות שהיו רגעים שרציתי לוותר על המתנה הכי גדולה שהוא נתן לי על החיים היום אני מבינה שאני צריכה לשמור עליהם, על החיים המדהימים האלו, חזק . 

אז תודה לך אלוהים , אני מעריכה את הכל, אני מעריכה כל מכה שקיבלתי , כל צלקת שיש לי , כל דמעה שירדה לי .. תודה שלימדת אותי מי אני באמת, תודה שחיזקת אותי .. ותודה שלא וויתרת עליי .. גם כשהיו רגעים שוויתרתי על עצמי . 

אני מבטיחה לך שיבוא יום ותתגאה בי.. תדע שלא התאמצת ונתת לי את מתנת החיים ואני פשוט וויתרתי עליה .

 אני מבטיחה לך , שיבוא יום שנתגאה בי ביחד ..