חבר שלי אחר

חבר שלי אחר / גלי צבי וייס

כשירדתי במדרון,ראשון הוא הופיע.

מיד דחף קדימה,קדימה להניע,

כשהייתי במשבר, הוא היה שם ער.

זה החבר שלי, חבר שלי אחר.

פזמון

בעולם הזה, הוא אלי יד מושיט

בערבות מדבר גם גשם יוריד

ובלילה כשחשוך, חשוך כל כך בלב

אני רואה אותו באור ועליו חושב.

כשחוויתי וסיפרתי,הוא הקשיב ונכח.

עברו כבר שנים עוד זכר, לא שכח.

מכל מה שביקשתי הוא לא התנער.

זה החבר שלי,חבר שלי אחר.

כשיצא עם חברה מיד אותי לה הכיר

כמובן סיפר עלי, "הוא הכי, הכי בעיר"

ראיתי אותו עצוב, שמח גם סוער,

זה החבר שלי, חבר מעולם אחר.

פזמון

בעולם הזה, הוא אלי יד מושיט

בערבות מדבר גם גשם יוריד

ובלילה כשחשוך,חשוך כל כך בלב

אני רואה אותו באור ועליו חושב.