חזרה ליצירות
שירים

רִגְעֵי אֹשֶׁר קְטַנִּים

אביה | (15/11/2015 07:26) | 83 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שישי שבת, יום אחר יום , שבתי מהים ,אחרי שנעדרתי ממנו, זמן מסוים. יותר מדי זמן!
אתם לא תבינו כמה כייף היה שם .לא יכולתי להתנתק ממנו!. שהיתי שם כמעט שבע שעות של שכרון חושים.כנראה שאיני המשתכרת היחידה כי הנה פתע ראיתי אישה נאה מסתכלת כה וכה, פושטת את החלק העליון של בגד הים ונכנסת למים ואז ראתה אותי והזמינה אותי בתנועת ידיים להצטרף אליה.הבטתי לאחור כדי לראות למי היא קוראת, ואז אמרה בואי, בואי.
הסברתי לה בתנועת ידיים שאני ממשיכה בדרכי שלי, שכן הגעתי לים כדי להתייחד איתו, להיות איתו, נפנפתי לה לשלום והמשכתי בדרכי.
עודי צועדת ומצלמת את הים ככה מבין הצדפים, אל תרוצו לאמר בגת וגם לא לגלות בחוצות אשקלון צילמתי גם את האישה. אל חשש לא ניתן לזהותה... טשטשתי את פניה
המשכתי לפסוע על הצדפים והנה פקדה אותי תופעה מוזרה. לפני צצו , הגיחו, פרצו לעברי וקראו "'סתכלי בנו, זכרי אותנו". אלה היו אותיות ומילים היודעות מה אני עושה בהן בהוליכי אותן אל המחשב בנקישות מקלדת.
אחרי רגע נוכחתי שגם מאחורי היו כאלה. צעדו בסך. - כמו חיילים; ובידיהן לא היו רובים
האלה עם הבלי רובים המתנהלים בעקבותיי לחשו לי – "אביה, כמה כייף שבאת סוף סוף לים! כל כך התגעגענו חיכינו לך כאן המון ימים, כל יום קיווינו שהנה...המכונית שלך מגיעה לחוף ואת תצאי ממנה קורנת ושמחה ובכל יום התאכזבנו מחדש. חשבנו שאינך מופיעה כי בטח את עסוקה, טוב, אנחנו יודעים שאת מחכה לנכד חדש, אבל הרי עודו ברחם אמו ואינך צריכה לעשות בייבי סיטר לנכד שעוד לא נולד. אז סברנו שאת ממש ממש עסוקה בעבודה ובענייני הבית. אבל לא אמרנו נואש – וחיכינו.
והנה סוף סוף היום הגעת, ולכן שלא יעלה בדעתך שנניח לך.ממש לא ! טוב נתאזר עוד קצת. יודעים שבבואך הימה את הולכת קודם לצעוד ואת זו שמחליטה על סדר היום שלך בים אבל תמיד יש לנו סבלנות, אז התהלכי לך קצת לאורך החוף. אנו הרי יודעות שבאת לאסוף אותנו כאן; אותנו האותיות והמילים הממתינות שלך. כמהות שתחברי אותנו יחדיו;
ומי יודע אולי תיצרי מאתנו שיר כזה או אחר אז ,מקצה היום עד קצה הים", "רחפתי על פני הגלים" והמשכתי לאחוז "בחבלי תקווה" (שמות הספרים שלי)
 ‏‎‎‏ 
עוֹדִי מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַגַּלִּים
צוֹעֶדֶת מִקְצֶה הַיּוֹם עַד קְצֵה הַיָּם
אַף פַּעַם לֹא מַרְפָּה מֵחַבְלֵי הַתִּקְוָה
חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת יַלְדּוּת
 וּמַפְלִיגָה עִם הַדִּמְיוֹן .
בְּשִׁירַי,אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתָּם
אֲנִי גַּם חוֹלֶקֶת אֶת סִיפּוּר חַיָּי
עִם אֲחֵרִים בְּרִגְעֵי אֹשֶׁר קְטַנִּים
בְּיַמִּים שֶׁל סְתָם שִׂמְחָה
גַּם בְּכַאֶלֶה שֶׁהִנָּם רְוּויֵי עַצְבוּת
גַּם כְּשֶׁגִישָׁשְׁתִּי בָּאֲפֵלָה
וּדְמָעוֹת חָנְקוּ אֶת גְּרוֹנִי
אֲבָל אָז זָקַפְתִּי קוֹמָתִי בְּשִׂמְחָה כִּי
אַתָּה מוּלִי עָמַדְתָּ הוֹ נְשָׁמָה תְּאוֹמָה שֶׁלִּי !
וּבְכֹל רֶגַע אוֹתִי שִׂמָחְתַּ
כְּמוֹ מָזוֹר לְכֹל מַכְאוֹבַי הִקְשַׁבְתָּ
כֹּל עֶצֶב נִסִּיתָ לְהָפִיג
...אֲבָל בֵּינְתַיִם זֶה חֲלוֹם !
כִּי בַּמְּצִיאוֹת יוֹשֶׁבֶת עֲדַיִן מוּל הַיָּם הַכָּחֹל
מְרִימָה מַבָּטִי אֶל הָרָקִיעַ ,
נִזְכֶּרֶת בְּךָ,וְחִיּוּךְ עַל פָּנַי
אֶת כֹּל סוֹדוֹתַי הַכְּמוּסִים חוֹלֶקֶת רַק אִתְּךָ
אַתָּה לִי הָאֹזֶן וְאַתָּה הָעַיִן
הַמְּשַׁגֶּרֶת אֵלַי מַבָּטִים חָמִים,
יָדְךָ הָחוֹלֶפֶת עַל עוֹרִי
בְּחִבָּה, בְּאַהֲבָה, אוּלַי גַּם בִּתְשׁוּקָה
אֲבָל בְּוַדָּאי שֶׁמַּרְגִּיעָה.
אֲנִי שֶׁלָּךְ – אַתָּה אוֹמֵר 
 וְאַתָּה שֶׁלִּי – אַשִּׁיב לְךָ.
15.11.15
את התמונות שצילמתי אפשר לראות בפייסבוק בקישור

תגובות

חזרה ליצירות