שירים

לְךָ – אִישׁ הַחֲרוּזִים

 
הציירת מלי אלבז- אלמנדין

בִּיעֲרוֹת הַגֶּשֶֹם שֶׁל חַיַּי וְנִשְׁמָתִי
בְּאֵזוֹר נִסְתָּר
חָבוּי מִכָּל בֶּן אֱנוֹשׁ אַחֵר –
כֶּתֶם שָׁחֹר בָּאַטְלָס
אֶרֶץ לֹא נִתְגַּלְתָה מֵעוֹלָם לְאִישׁ
לֹא יְדוּעָה לְזוּלָתִי.

 חָבוּי בְּמַפַּת נַפְשִׁי הַנִּסְתֶּרֶת
נִגְלָה לִי שָׁם בְּתוֹכְכֵי הֲזָיוֹתַי
פֶּלֶא בּוֹטָנִי
שֶׁלֹּא רָאָה מֵעוֹלָם
אִשָּׁה שֶׁל מַנְעָמִים ;

 אִישׁ עָשׂוּי
חֲרוּזִים חֲרוּזִים
וְיִשְׁתָּאֶה מְאֹד
וְיִתְאַוֶּה מְאֹד
 יִרְצֶה בָּהּ בְּכָל עָצְמַת גַּבְרִיּוּתוֹ
כְּמוֹ שֶׁרָצָה בֶּן אֱלֹהִים –
לְיָמִים נָחָשׁ – אֶת חַוָּה
וְחַוָּה הִתְעַנְּגָה לְהִתְפַּתּוֹת לוֹ
בִּמְקוֹם הַמִּפְגָּשׁ
לֹא הָיָה סְבַךְ
נֶחְבְּאָה בְּמִסְתָּרָיו
קָרַחַת יַעַר קְטַנָּה,
מֵעָלֶיהָ רוֹכְנִים צַמְּרוֹת עֵצִים אַדִּירִים
אֲדֻמֵּי סְתָו
מְרֻפֶּדֶת הָאֲדָמָה
בְּשָׁטִיחַ רַךְ שֶׁל עֲלֵי שַׁלֶּכֶת
לוֹהֲטִים כְּמוֹתֵנוּ – בְּאָדֹם
כְּצֶבַע דַּמֵנוּ הַגּוֹעֲשִׁים
יִצְטַלְּבוּ מַבָּטֵנוּ,
מִיָּד נִרְצֶה זֶה בָּזוֹ
כַּאֲחוּזֵי קֶסֶם, יְלִיד חֲלוֹמִי
נִרְעַד מְעַט
נַחְרֹשׁ אוֹתָהּ וּנְעַבֵּד בְּאַהֲבָה,
נִתֵּן לָהּ מֶרְחָבִים.
שֶׁל אֹשֶׁר,
לָאַהֲבָה אֲשֶׁר בְּקָרַחַת הַיַּעַר
קִרְבַת נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים
עַתָּה הַזְּמַן, יָפֶה שֶׁלִּי,
לִלְגֹּם מִן הַנֶּקְטָר הַמֻּצָּע לְךָ
וְגַם מִן הָאֹשֶׁר הָאֵינְסוֹפִי נִגְמַע
מִגְוָן שֶׁל טְעָמִים לוֹ
וּמִגְוָן צוּרוֹת כַּאֲשֶׁר נִבְחַר לְעַצְמֵנוּ
כַּאֲשֶׁר נִרְצֶה לְגַוֵּן.
אֶהֱיֶה לְךָ שְׂדֵה פְּרָחִים
צִבְעוֹנִיִּים כַּחֲרוּזִים
בְּיָפְיָם יַסְעִירוּךָ
וְכָךְ גַּם אוֹתִי.
קְטֹף אוֹתִי בּוֹא אִתִּי, קַח אוֹתִי
וּבִצְמָאֲךָ אַגִּישׁ לְךָ בְּאֵר קְטַנָּה
שֶׁמִּמֶּנָהּ תָּלוּק בִּשְׁקִיקָה
כִּי מֵי אַהֲבָה הֵם
וְגַם אֲנִי אֶרְעַד בְּחוּשִׁי אוֹתְךָ
שוׁתֶה אוֹתִי
הַבְּאֵר הַנְּדִיבָה תִּתְמוֹגִג
שֶׁהִיא מַרְוָה צִמְאוֹנְךָ
כְּהֶצֵּעַ רִבְקָה לְאֶלִיעֶזֶר
"שְׁתֵה אֲדוֹנִי, בְּאֵרִי לְפָנֶיךָ"
(אַךְ לֹא לִגְמָלֶיךָ.....)
בְּנִיחוֹחוֹת קְסוּמִים
הָאַהֲבָה תִּפְרַח
גּוֹנַחַת!
נֶאֱנֶקֶת!
תּוֹסֶסֶת!
עַל אֲדָמָה נֶחְרֶשֶׁת נִזְרַעַת.
שֶׁלֹּא יוׁדַעַת שֹׂבְעָה.
עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת מִשְׁתָּאִים כִּי מֵעוֹלָם לֹא חָשְׁבוּ
שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם דָּבָר כָּזֶה עֲלֵיהֶם
וְרַכִּים מְאֹד הֵם לָהּ וְלוֹ שֶׁנִּזְקָקִים לָהֶם
כְּמַצָּע חוֹרֵק מְעַט תַּחְתָּם אַךְ נָעִים
תּוֹדָה לְךָ אִישׁ הַחֲרוּזִים
שֶׁבָּאתָ אֵלַי
בְּאֶמְצַע הַחַיִּים.
 
 

תגובות