חותם

פני

חתומים במתווה פנייך

כמו המאובנים במדבר סהרה

נתונים לנצח בענבר זהב

כחרט אהבתי

חרוט באותיות גדולות

בכתב הסוד של הלב

ראי,

נתיבות חיינו היו לא פעם

פונדק דרכים צופן סוד

בו הזדקרה אהבתינו כחניתות

פניה אל להט השמש

באוזנינו הד פעמונים

כמו במערבון נשכח

בטרם-

דו קרב

היינו שייט בנהר שאין סוף לו

עתה, יבבת הזיכרון המכה

כמו העצים המבכים

מות עליהם הנושרים

מתאבדים מדעת

מדרס להולכי בטל

כמו אהבתינו

בוזבזה לטורפים

אני סליחה לך-

לעולם.