עץ החרוב הזקן

מנסה לנתב את הגעגוע

לוחש לרחש עץ החרוב הזקן

בגן שלנו נטוש

מתכתב עם הלמות הלב

השחף צד את המילים

אני

שותק אותך

אהבה חסרה

האדמה מקבלת ברחמים וברוך

את מות הפרי הנושר

אין חפץ בו

הפנס בגן כבה מזמן

ספסליו מיותמים

חסר צהלת בני נעורים

מביט לאופק נוכרי וקר

חש כברבור היתום באגם הנשכח

בו אהבנו

עתה, ראי

טבעו בו אשליות אהבה

כלבי הצייד משוחררים זה זמן

נטולי רסן

כף ידך אזלה מידי

אט אט בהילוך איטי

כמו הקרנה בשחור לבן

מסך אשליות

הולך ונמוג

עתה

חסר

גם הזמנה אחרונה לקפה

וליבי, זה שאגר אותך ירחים הרבה

כמו משמר לעת סערה

הולך ונשבר

צריך אור לאהבה

כמו עכשיו

מחקו אפילו את הגרפיטי

בו- שמך

"יש רחוב סמוך שחמק מפסיעותיי...

ישנה דלת שכבר סגרתי..."

{בורחס }