המשך - אין דבר כזה מקריות - חלק ג'

חלק ג' - האחרון

אין דבר כזה מקריות

לא די לי שאני בסוג של פרידה ממנה, הנה אני צריכה למיין את כל חפצי חייה, לחלקם למי אשר ליבו חפץ ב"אוצרותיה", מעט מבגדיה להביא לבית הסיעודי, שהם ישמרו יכבסו ילבישו, ידאגו, וכל היתר לתת ליד שנייה. תנור האפיה, המקרר, הסלון הקטן, הכורסא, הוילונות, המיטה הכול לחלוקה מכירה והפצה, איך ליבי לא ישבר. הרי זה היה גם ביתי. באלבומים תמונותיי מככבות, ילדי ונכדי, אבי ז"ל, אחי ומשפחתו האהובה, חוויות שונות וחברים. כתבים שנשמרו שנים: אני כתבתי, הורי כתבו, אחי כתב, מכתבים מכל העולם בבליל שפות שאני לא יודעת לקוראם, מסמכים, היסטוריה שלמה, מה אעשה עם חומר זה? חיים שלמים של אימי, כשעודה בחיים. המצב שלי קשה, לא מספיק לי כאב שיניים, כאב לב ובלבול כפו עצמם עלי, נחסמתי. לא יכולתילהעלות ולוּ שורת שירה אחת.

פֵּרוּק דִּירָה

וּמְסִירָתָהּ.

מְמַיֶּינֶת חֲפָצֶיהָ,

חַיֶּיהַ.

הִשְתַּקְפוּת מִשְפַּחְתֵּנוּ

בְּאַלְבּוֹמֶיהָ.

הַכְּתָבִים, הַמִּסְמָכִים

מִמְּגֵירוֹתֶיהָ.

בבוקר עם השכמתי לעבודה, שהרי צריך להתפרנס, התברר לי שהקלנוע שלי התפנצ'ר, שבק חיים. כל תוכניותיי שחשבתי לעשות בעזרתו נגוזו, אצטרך לכתת רגלי ולעשות מטלותיי בלעדיו. הפינצ'רית של אימי אצלי, מיבבת כל הזמן את שנתי הנודדת ממילא, מפרה, בבכי געגועים לאמה המאמצת, שהיא גם אימי יולדתי.

כל הקורות אותי סיפרתי לכם כאן, משום שרציתי להעלות גם את סיפור הספרייה שנאלצנו לפרק. את הספרים אני מביאה לספרייה הגדולה שם הספרנים ממיינים אותם. נופלות עיניי על ספר: תורה, נביאים, כתובים, מפורש ע"י א.ש. הרטום, בעריכת מ.ד. קאסוטו ואיזה ספר זה? ניחוש אחד מצידכם ואתם לא תטעו, נכון ספר איוב.

הנה, גם אני עומדת כאן בפני ניסיונות קשים שעדיין לא נגמרו. ומחכה לימים טובים יותר.

הַפֵּינְצֶ'רִית בְּגַעֲגוּעַ, מְמָרֶרֶת

חַיַּי

הַחֲתוּלָה מְיַילֶּלֶת, סוֹרֶרֶת

עַד בְּלִי דַּי.

הַסִּפְרִיָּה מִכָּל סְפָרֶיהָ

מְרוּקֶנֶת

אֶת סִפְרֵי הַזִּיכְרוֹנוֹת

אֲנִי שוֹמֶרֶת.

לְדִבְרֵי אָבִי ז"ל חוֹזֶרֶת.

אימי, קלרה סולקובסקי אמסטרדמר

והמטפלת הנאמנה

אבי, יואל אמסטרדמר 1980

"אין דבר כזה מקריות בחיים"