תכלת

תכלת

אטפס בסולם יעקב

שנותר זה שנים מיותם

ואציץ אל עולם שקרא לי

שרשרת ברזל משתלשלת

אליה אשלח את ידי הרכה

אחוש חוזקה

אבקש כי

תפתח לי שער נעול

מרחבים חדשים

תכלת ולובן יעטפו נפשי

כים שעומקו לא נודע

מטביע בתוכו געגוע

כהה ובהיר כאחד

ארמוס ברגליי

זעקה עקורה ונפחדת

אמלא תרמילי בעוצמת השמים

אל אחיי אצטרף

אשמש להם טל

ואלחש באוזנם

מילות נחמה שאספתי

ארשום על לוח לבי

חוכמת הקוצרים