שירים

אל הים / גליה א.א

 

אל הים / גליה א.א

מקרה אמיתי שקרה


שם בדרך אל הים

מהמצבה בבת ים

נתתי אמוני בחבר

הטוב בידידי מסתבר.

 

על אופניו הרכיבני

על הרמה הושיבני

ידיו עוטפות אותי

הוא גם ילד כמותי.

 

בכידון אוחזות

מלטפות אוהבות

אמון בונות

רגליו בכוח מכות

במדרון התלול

שם בדרך אל הים

ואני בכלל לא מכאן.

 

הגענו אל הסלע האימתן

קולות, צעקות,

המטקות מכות

כולם מתפשטים לבגד ים.

 

החול ברגלינו, חודר לסנדלנו

פרשנו מחצלתנו.

גברים שלושה, יפים, חסונים

שום מבט לדגל לא מעיפים.

 

הוא שחור, הרוח מכה בקפליו

המציל שורק במשרוקיותיו

והם לסלע דוהרים ממהרים

ואת ראשיהם בקפיצות שוברים.

 

המציל לא יכול להגיע עדיהם

הרוח דוחף בכוח את גופותיהם

צעקות ואנחות שבר

באות מכול עבר.

 

האלונקות נישאות

היו גברים חסונים

עכשיו הם שבורים

ואולי גם מתים.

‏                                                              25/01/2016

תגובות

נורית ליברמן / סיפור נערות יפה וטוב ש / 25/01/2016 17:02
אודי גלבמן / שיר מזעזע בעוצמתו ובכ� / 25/01/2016 17:28
גלי צבי-ויס / מהפך / 25/01/2016 19:53
אהובה קליין / גליה היקרה. / 25/01/2016 22:14
זיגי בר-אור / זיכרונות מזעזעים ולא � / 25/01/2016 23:18
יום טוב צבי / האלונקות נישאות / 26/01/2016 07:14
עידית אורדן / סיפור מאד עצוב בכתיבה / 26/01/2016 07:39
שמאי ארמן / זיכרונות ילדות נפלאים / 26/01/2016 21:11
עליזה ארמן זאבי / הסיפור החל מרכיבה תמי� / 26/01/2016 21:13