יצירות אחרונות
סלון ספרותי: 20 (6 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/12/2024 11:30
הן אוהבות אותי,המילים. לבמת הדיון של נורית (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/12/2024 10:14
סִפּוּר טוֹב // רָטֹב הוּא מִלִּים הַשְּׁזוּרוֹת בִּדְמָעוֹת. (0 תגובות)
משה חזן /הודעות -22/12/2024 07:55
אוחז וסורק (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/12/2024 04:21
סֶרֶט בּוּרֵקָס (2 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -22/12/2024 00:36
דרך המילים (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/12/2024 22:15
צחוקו המתגלגל (3 תגובות)
עונתיים /סיפורים -21/12/2024 22:14
הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁבַּכְּתִיבָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/12/2024 21:59
על אדן החלון (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -21/12/2024 21:42
שירים
בעין הזויהקראתי לו עץ, אך ענפיו שלווים למרות רוח וסערה. חשבתי אולי בא הקץ, והוא בשלו. קראתי לרוח להזיז את הקווים, זו שאספה את עיניי, בהזיה, למקומות אחרים רחוקים.
אני הולך, בתוך חשיכת המציאות, הצללים והאורות ניקבו בי אשליה. בבואי למשש החומות, המאירות את הראות, חיכיתי לרגע, למראה התליה. התליה שתלויה בטעות המראה, מראת האשליות שהלמה בעיני הפגועה.
עדיין מחכה לעץ, לאוושת ענפיו, הברורים מאליו. רק הקיץ הלם בי בחום חולשותיו, דחה את הקץ של מאור עיניו, המתין לשנה הבאה, כנר לרגליו.
כך ארבעים שנה ויציאת העם מגולה, העץ בער, נקרא סנה במדבר, ואז הנס המוביל למקום הנכון, פרץ לפתע, אז נפל דבר. זה התגלה לראשונה בעין מפוקחת, במדבר. במדבר האין אונים, בן העצים, וענפיו השלווים, אז הכל עבר. תגובות
גלי צבי-ויס
/
אוושת ענפיו
/
25/02/2016 07:02
דוד שרוני
/
עין הזוייה ומתעתעת ומאוד יצירתית
/
25/02/2016 08:40
נורית ליברמן
/
בעין הזיה מביט על עץ ש
/
25/02/2016 13:07
נסים פרנקו
/
על כל פריחה מאיימת שלכת, ובחלוף, ניתן שוב לקטוף. יפה דן.
/
25/02/2016 14:24
דויד סמוכה
/
אחרי השלכת האביב מבשר פריחה .עוד יבואו ימים טובים
/
25/02/2016 19:48
התחברותתגובתך נשמרה |