דרך שני חרובים / גליה א.א

דרך שני חרובים / גליה א.א

‏20/02/2016

עץ החרוב מאחורי חלוני,

משכבר הימים

עומד בזוגיות רבת שנים

עם חברו החרוב השני

מאחורי חלון מספר שניים.

חבל כביסה מתנדנד מתחתיו

עליו תלינו בגדים,

הבנים עמדו בעיניים עורגות

אולי יצליחו משהו נוסף לגלות  

איזה סוד.

עלי החרוב נושרים, נערמים יבשים,

עם כול רוח מרשרשים, צבעיהם חומים,

מסתופפים מסביב גזעים רחבים,

חזקים זקופים.

חלקי חרובים עקומים שרועים,

בין העלים

בתחתית הערימה נערמים.

שואפים להזריע גלעיניהם באדמה החרבה,

לכול היופי הזה באים לבקר חתולי השכונה

משתכשכים בעלים, מזנקים אחד על השני

אל צמרות העצים בקולות יבבה בוכיים

ואנחנו ילדים, מהחלון מביטים

בקולות גערה אותם מגרשים.

הבנים המציצים מהר מתחבאים,

כאילו היו רוחות רפאים.

כול זה היה אז בימים

בימי נעורי, בילדות

שנעלמה ואיננה עוד

רק מִצְעָדִי עובר בשביל מיותם

דרך שני חרובים.