זה הרגש, הגיע זמן פרידה

לכל אדם זמן שלא נקבע מראש,

תלוי הוא בנסיבות חייו

האם הכבידו הם עליו

האם הקשו הם עיתותיו

כאשר נקרא אדם לבית דין של מעלה

הוא נקרא למשפט הציבור

מה עשה בחייו, וכיצד נהג בעמיתיו.

כאשר בערש רגעיו שוכב הוא

מבקש את עזרת בוראו

לסיים בכבוד, ללא עינויי גוף

ומחשבה.

בבקשה מהציבור הסובב

הרפו, תנו לי ללכת,

את שלי סיימתי כאן עלי אדמות

תנו להתחבר עם פרקי אבות

להתחבר מחדש לאבא, אמא, אח ואחות

לכל מי שהשאירני מאחור

אל תמשכוני בתרופות מאריכות.

די לי מעולם זה.

עכשיו תורכם, לבנות עולמכם.

עשיתי כמיטב ידיעתי כאן, כמיטב

מצפוני וצפונותיי.

תנו ללכת בשלום, וישרור השלום והשלווה

על ראשכם.

לא אתם אשמים בלכתי, עשיתם כמיטב

ידיעתכם לאחוז בי, והנה אני הולך ורפה

כוחותיי עוזבים, נשימתי כלה

היו שלום אהוביי, אהבתיכם כיכולת האהבה שבי

כל אחד בנפרד, ככוח אהבתי.

וכעת הגיע זמן פרידה, לא הספקתי לעשות

חשבון הנפש, כוחי כלה, ואתם במילא תספרו עלי.

זכרו את טובותיי, זכרו את אהבתי אתכם

ותנו לי להיפרד מעליכם.

כה אוהב אתכם, הגיע זמן לסגור ספר תולדותיי

ולהתחיל את שלכם.

היו שלום אהוביי.

ואם עולם אחר יש,

מקווה אני, שפגישתנו תבושש

וטוב יהיה לכם עלי האדמה.

ברוכים ומבורכים תהיו.