נזכרתי פתאום / גליה א.א

נזכרתי פתאום / גליה א.א

‏12/03/2016

הייתי פעם נערה

גם היום עוד צעירה,

אבל פעם ממש ילדה

בבוקר, בחופשים משכימה

את המעורר מכבה

אל דיר העיזים דרכה

הגיע שעת החליבה

קודם לכול

מספוא טרי לחלוקה

רצפת הדיר מטאטאה

לעיזים בקול קוראה

בואנה בואנה יקרה

ראשן יכניסו למחסום

אני אנעל אותן פתאום

הדלי בידי מוכן

השרפרף כבר מעודכן

ידי שוטפות עטיניהן

אצבעותיי אוחזות פטמותיהן

לוחצות אצבע אחרי אצבע

כניגון על הפסנתר

חלב מתוק זורם מהן

אם יש את מזלי לברך

יישאר חלב בדלי ולא ישפך.

מסרקת שערן

הנה הטיול מוכן.

בידי, מקל, חליל וספר

חמודה,  (כך שמה) אחרי בראש העדר

בקול טיפוף צועדת מדודות

קוראת לעיזים מֶה מֶה נא לא לטעות

הגענו לשדה ירוק מריח

את תיק ציידתי בצד אניח

נשענת לגזע עץ בישן

ואחלל שיר רועים ישן.

העיזים כה מרוצות

דשא עשב מלחחות

הן לא מתפזרות

כאשר הגיעה השעה

אנחנו חוזרות הביתה

בשמחה והנאה.