חזרה

כשיחזור הרגע המיוחל,

הכל ישאר מאחור.

לא ילך יותר סחור סחור,

מתבוסס בזיכרונות של עצמו.

אפור...

אולי יהיה משהו זניח,

שימשיך הלאה,

אבל לעולם,

לא יהיה כמו שטיח,

אדום, מן הסתם,

שנפרש לכבודו, כזה מריח.

כשיחזור השקט המוזר,

האותות שכבלו את מהותי

כמו חייזר.

אולי הרעש הכבד יהדהד,

ואני כמו בן אובד,

אמצא אולי כאיש נודד,

דרך חדשה.

לכבד את מסתורי הגוף,

להקשיב לו,

לכל איושה.

אין חזרה תלויה בניחוש.

אין אופוריה, אחד כן,

שני תשוש.

גם לא אבוד ומסכן,

רק חזרה, כהכנה למופע,

המופע המרכזי של

קח ותן.

אין נביא בעירו,

כברק לפני סופה.