בהירות

עכשיו הכל ברור, ערפילי הבוקר

היו כנראה אשליה.

אתה מוטל ללא שליטה.

פתאום זה דוקר,

מתריע, אל חזור.

הכל זז, ושתי נקודות אור,

מנסה להיחלץ,

זה משמיע רעשים,

אני מתפלץ.

אז זה נעלם,

פתאום הכל חשוך,

מרגיש מעט הפוך.

שקט... זה חוזר,

לפתע,

הכל מתבהר.

סיימנו, הוא אומר.

כך, בהרף עין, כשהכל כמעט אבד

מופע קסמים, שטיח אדום ומרבד,

בעשרות דקות,

הכל השתנה,

אחרי עשרות שנים ארוכות...

חזות מטושטשת,

המון עיגולי פינה.

שוב הכל ברור,

בהירות במתנה.