שירים

יומנו של כבשן

אני שומע את חריקות המריצות שמביאים כל יום גופות,
העשן שעולה מעלה חונק אותי ,אני יודע שכולם רואים.
כמה פעמים אמרתי אני אכבה ,הם הדליקו אותי מחדש,
לא יכולתי לזהות הם היו בערימות נשים גברים וילדים.

הביאו אותם אלי מהמקלחות ,מקלחות של גזים רעילים.
אני הכבשן מיתמר מעלה מעלה בסך הכל עשוי מאבן.
אין לי לב להם יש לב ולי כואב ,לאיזה שפל היגיע האדם.
עכשיו באים לבקר קבוצות של נערים לא יודע מה התחושה.

אני נזכר בכל האלפים שהביאו במריצות גופות גופות,
אם יכולתי לדבר לספר שאני הכבשן אפילו לא בן אדם.
קשה לי לכתוב יומן הנה סוף סוף יצא לי להזהיר את העם.
לא עוד נתן לעולל לנו את מה שכתוב ביומנו של כבשן.

תגובות

גלי צבי-ויס / אני שומע את חריקות המריצות / 03/05/2016 16:30
גליה אזולאי / חריקת במריצות, שיר חזק / 03/05/2016 16:56
נורית ליברמן / אני שומע את חריקות המריצות / 03/05/2016 21:18