שוקולד- נואייבה/ירושלים

אור מהסס, עולה ומתייחד עם גופך

לבושה בבוהק קיץ מופקר

אחורייך אדמו כעסיס הרימונים

צרובות מחמת שמש מדבר

שוקולד, כל כך אהבת שוקולד

ואני המנוול את טעמי גופך המפואר

וכיצד כרסמת  במכמניי השחומים

מעלה קציפות אהבה

ואני בך-

חסר רחמים

רוח פרא מדברית חלפה בנו

בעת השקיעה

נושקת לעירום גופינו החם

מרכלת עם ענפי הדקל

סודות אהבתינו-

מי ידעם

מרחוק נשמע ניגון מפוחית

למדורה נקבצו בבל אוהבים

צהובות שער מארצות הצפון הקר

ובני חם ויפת

להוטי חמדת גבר

-כי יקר

רוי דיבר על בית השוקולד בירושלים

וגורדנה היפה התכרבלה בזרועותיו

משב הרוח החמה הכה בנו

כאילו לא די בלהט המדורה

ואנו פרשנו לשוקולד אשר לנו-

בחמדה

יש ימים בהם עינייך הסגולות

מביטות בי מעוגות שוקולד

מכדורי תופינים בראש

מגדלי העינוגים

בחלונות הראווה

בימים אלה,

אני- את

נהמת הים  המדבר

-ועצב.

*הערת אזהרה ותודה-

תודה לאיילה

אזהרה עובר לשיר הקודם, אני זוכר גם זוכר.....

שבוע דבש.