דעת וחיי נצח-לבמת הדיון של עידית אורדן

דעת וחיי נצח/ לחיות או להיות- עידית אורדן

יפה היה גן עדן

אשר קים היה בימי קדם.

הכֹּל זרם על מי מנוחות

פרחים ועצים  עם פריחות.

שלווה עטפה את הגן

האדם היה בו מוגן.

אכלו אדם וחוה מהפירות

שתו מהמים הזכים בנהרות.

הטיל  עליהם אלוהים תפקיד

לטפל ולשמור על החיות,

זאת תהיה משימתם תמיד

אם בגן עדן חושקים הם להיות.

אך חוה הפקודה הפרה

זו אשר על אכילת  פרי עץ הדעת אסרה

ופיתתה  חוה את אדם, ונפקחו עיניהם

ולהפתעתם גילו שעירומים הם.

 הכינו להם מעלי תאנה חגורות

והסתתרו מאלוהים מאחורי השיחים.

למעשיהם תוצאות מצערות

אדם וחוה מגורשים, ולגן  עדן אינם עוד שייכים.

אדם וחוה מעתה דואגים לעצמם

הכל יעשו לבדם.

למען יהיו להם פירות ולחם

על תנובת אדמתם  עליהם להילחם.

כעת כל מלאכה תהיה ליצירה

להכין כלים לעבודת האדמה.

להמציא דרך להשקות עץ וחיטה

ולארוג סל לאיסוף התנובה שעלתה.

וכך נוצר האדם היוצר

אשר במו ידיו את תנובתו קוצר.

בתחילה למד האדם ליצור כאוּמן

וכשהיה לו כבר פנאי, למד האדם ליצור כאמן.

בחייו האדם לא ליקק  מעולם דבש

אך עם הזמן יֶדע והבנה רכש.

הוא מרגיש שלא מספיק רק להיות

אלא חשוב לחוש ,ליצוק תוכן ואת החיים לחיות.

מאז שמגן עדן גורשו

רגשות חדשים הרגישו

למדו לבטא ביניהם את האהבה והתשוקה

והכירו גם את הנשיקה.

בחיים יש רגעים קשים, כואבים  ועצובים

ומנגד  יש גם הנאות ושמחות ,

ואנחנו מתפתלים בין הימים הרעים והטובים.

פעם עולים ופעם יורדים, מחפשים דרכים בטוחות.

אל מדעי החיים  האדם  התוודע

והיום  הוא כבר יודע

שאת החיים יוכל בעתיד להאריך.

כדי שלהנות מהם האדם  ימשיך

המדען חייב

להיטיב  עם איכות חייו .

29/5/2016