דברי חכמים ב...קצרה נאמרים

מסיבת הקיץ קרבה ובאה. בניגוד לערבי השירה הנהוגים אצלנו נרצה לשוחח, לשיר יחד, לקפוץ לבריכה.

על אפשרות כתיבת החמשיר כבר דיברנו, ועתה לאתגר נוסף: הייקו.

ניתן לדבר על הייקו לעומק, המבנה שלו, המהות, התוכן. אך די אם ניגע בו, ננציח רגע הייקו אחד.

אכניס קטע קטן מהויקיפדיה על מהו הייקו.  מחר אוסיף עוד מעט.

נסו, זה אתגר מרתק.

להתראות במסיבה,

גלי

מהו הייקו?

אולי כך: שיר הייקו הוא שיר שנכתב ברגע הייקו

ומהו רגע הייקו?

כך מתאר זאת החוקר ומשורר ההייקו היפני קנת' יאסודה בספרו The Japanese Haiku:

כאשר אדם רואה, למשל, שקיעה מרהיבה או פרחים יפים, הוא, לעיתים, כה רווי אושר, שהוא פשוט עומד דומם. מצב נפשי זה ניתן לכנותו מצב של "אהה!" (ah-ness), שכן כל שהמתבונן יכול להביע הוא קריאת התפעלות שאורכה כאורך נשימה אחת: "אהה!". המראה סוחף אותו כל כך, עד שהוא מודע רק לצורות, לצבעים, לצלילים.

רגע הייקו (haiku moment) הוא אותו הרף של אינטנסיביות מוחלטת בו תפיסתו האינטואיטיבית של המשורר נמצאת בשיא שלמותה ומתוך כך נגלה טבעו האמיתי של המראה שלפניו. זהו הרף בו המילים המחוללות את החוויה והחוויה עצמה יכולים להיעשות אחד. טבעו של רגע הייקו הוא אל-זמני ויש בו איכות נצחית, שכן במצב תודעה זה האדם וסביבתו הם שלם אחד שאין בו מימד של זמן.

ואילו באשו תמצת זאת בפשטות כך:

על אודות האורן – למד מן האורן. על אודות הסוּף – למד מן הסוּף.

העולם הוא כטל

אכן העולם כטל

אבל

יש משהו קוסם בשירי הייקו. הם כל כך קצרים, ובכל זאת תופסים איזה נקודה חמקמקה ומרגשת.