הרוח לוחשת סודות

משחקי אור וצל על פנייך

ענפי התמר לוחשים סתרייך

רוח קלה באה מים

להט חול המדבר החם

מתרצה סופו של יום -תם

היה זה קיץ כתום וזועף

ידענו, לא נשוב לכאן יותר

חופי הפרא יהיו לגר

אנו מאבדים אותם  ,

לשנאת אדם

כמו ספינה קשישה הנעה מעדנות במים

פוקחת חרטומה לשמש ושמים

מנסה להעלות תפארת ימיה חלפו

אני עבד עד לך בחופים שאבדו

צלילים ארוכים עם ערב

כמו נחפזו להרים הגבוהים

משוררים דרכם מערבה, אבלים

מבוישים כנושאי אשמה

טרם תום ימי החמלה

פולחן האש ועירום הגוף

האהבה בעין היום

חשופים לאלוהים ואדם

עטופים בטלית אוהבים

מתריסים חיים פורצים

אני גומע את רוח הערביים

זו שהעלתה בי חופים אבודים

חולות הזהב של סיני

עת חזרתי מאלה האחרים,

מת שרוף ומצולק

והחוף  היה לי- בית וחיים

עתה אני בכביש המהיר

ערב חג

דומה חסר בלמים

לשהייה היה ואיננו

לנשמה יתרה-

לאהבה

ואת אלוהי

כל כך אהבת-

עוגות של שוקולד.

שבועות- 2016