קרוב ממה שנדמה - לבמת הדיון של גליה אזולאי

לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים.

לנשום זה לא חוכמה, מדובר בשריר ובאקט בלתי רצוני. האם אלה הם חיים. דווקא בעיני, זה נושא עמוק ופילוסופי, רחוק מלהיות שטות. אבל כמובן, מכבדת את דעתך.

מיידי, וחשבתי שהניסוח ברור לגמרי ונכון.

אז מה שנותר שאתה תעלה לשבוע הבא נושא לבמת הדיון משלך ותנסח אותו היטב, לא כמוני.

שלח את הנושא למייל שלי כי רק הנרי יכול להעלות דברים לבמת הדיון.

[email protected]

ועדיין אינני מבינה את הנושא את הקשר בין האושר לבין החיים מבחינת מה עדיף. כי הרי אין כאן בעצם בחירה. זה אפילו לא פרדוקס, זה גם לא דומה למה קודם למה הביצה או התרנגולת.

אם נבחר באושר - אז אין לנו חיים ואז ודאי וודאי שאין גם אושר ואין נושא לבמת הדיון.

"את האושר או את החיים," ברור שנבחר בחיים - כעת איך הם החיים שלנו, ברור שנרצה שיהיו עם אושר ויש כאלו שיגידו עושר, כי לגביהם האושר הוא העושר. כל אחד והאושר שלו. יש שמשיגים אותו ויש שהם אומללים כל חייהם, ויש שבלי אושר - מוותרים גם על החיים.

אומרים כי כשמשהו עומד לידנו עם אקדח צמוד לרקע, עוברים מולנו החיים כבסרט נע  כל רגעי האושר שהיו לנו - בולשיט. כל שיש באותו רגע זה הצפייה לכדור או תפילה שיהיה מעצור.

אז הנושא היה צריך להיות - מהו האושר ואיך ממלאים בו את החיים, גם לא לכתוב על 'חיים ללא אושר הם לא חיים'. כי לא חיים זו רק משמעות אחת - מוות.

טוב יקירתי, אני צריכה להעניק לבעלי קצת אושר ולהכין לו ארוחת צהרים, לכן אניח לך כעת עם הנושא, אם תחליטי שלא הבהרתי עצמי די הותר, רק תגידי ואני אוסיף לך עוד תגובה שתגזול ממך כמה דקות של אושר או שתוסיף לך כמה כאלו...

לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים. כתב אוסקר ווילד וזה הרעיון של במת הדיון. מרבית האנשים פשוט קיימים, חיים. לא אחת תשאלי אדם: מה שלומך? והוא יענה לך: חיים...

חוכמה קטנה. זה לא עניין של בחירה, לנשום, לחיות וגם לאכול-זה עניין יומיומי. וזו התהייה של גליה. אבל תתפני לבעלך ותני לו לאכול, אולי זה גורם לו אושר. אני אוכלת פעמיים שלוש ביום, ולא חשתי אושר בשל כך. אולי כשרושפלד יבשל אצלי בבית. אושר נגרם אצלי מפרטים אחרים. ובעיקר, משימת לב לאותם פרטים.

צר לי ששוב אני חולקת על הניסוח. הניסוח היה חיים או אושר ואין קשר בין השניים.

לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, נו באמת. מליארדי בני אדם עושים את זה, אז איך זה נדיר.

את מדברת יקירתי על משמעות החיים, ולא זה שהעלתה גליה בבימת הדיון, אולי היא התכוונה לכך. גם אוסקר ווילד התכוון שחיים ללא משמעות אינם חיים, אבל גם הוא לא התכוון לאושר. חייו של אדם יהיו מלאי משמעות ולא תמיד יכנה את זה אושר.

ולגבי אוכל, לא פעם אוכל ממלא אותנו ברגע של אושר. אם זה זיכרון שמתלווה אליו, או חוויה מסוימת. אני הכנתי מאכל פשוט ביותר שהוא ביצייה שכינוייה הוא 'של סבא אהרון' והוא התחבר אצלי לרגע של אושר שחוויתי.

אני יודעת בדיוק למה התכוונת בדבריך הייתה לי רק בעיה עם הניסוח, וכהוכחה הנה קטע משיר  שכתבתי לא מזמן

בשביל להתקיים מספיק לחם מים ופרי אחד או שניים

אבל בשביל לחיות צריך להוסיף את לחיו האדומה של התפוח

וזה אפשרי.

בשביל להתקיים מספיק בגד חם בחורף ובקיץ סנדלים –

אבל בשביל לחיות צריך והוסיף מחרוזת של פנינים

או סתם חרוזים צבעוניים.

בשביל להתקיים מספיק מיטה נוחה וכרית –

אבל בשביל לחיות צריך ציור של פיה על הציפית

ולעשות את זה – זה אפשרי.

בשביל להתקיים צריך צלו של עץ נגד שמש קופחת –

בשביל לחיות צריך לראות קרן אור את העננים מפלחת

וזה כל כך קל.

בשביל להתקיים צריך לעבוד –

בשביל לחיות צריך גם לדעת לא לעשות כלום

לא לעשות כלום זה נפלא

פשוט לחיות

וזה אפשרי.

להתקיים כל אחד יכול

לחיות לא כל אחד יודע איך

ודקארט אמר: אני חושב משמע אני קיים.

רציתי לשלוח קודם אבל היו לי בעיות עם האינטרנט...

ואז מה?

האושר או החיים?

לעיתים נראה לי כשהאושר נמצא לא תמיד או מספיק מעריכים או מבחינים בו - מקסים כתבת - תודה ושבוע מחבק לך